החלטת הממשלה להעביר את עיקרי ההפיכה המשפטית דרך ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות שמחה רוטמן היתה הצהרת כוונות מובהקת — להשמיד את הדמוקרטיה הליברלית לטובת דמוקרטיה פרוצדורלית שבה הרוב קובע. אם הרוב יחליט שהקואליציה תבחר את השופטים — כך יהיה. אם הרוב יחליט לסרס את בית המשפט העליון — זה רצון הבוחר.

רוטמן מגיע משני עולמות ערכים ותוכן. האחד, התשלובת הפוליטית הגזענית־משיחית־כהניסטית של הציונות הדתית שהוקמה בידי בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ואבי מעוז. השני, פורום קהלת, שרוטמן מסתייע בו להנמקת התשתית הרעיונית לחוקים שהוא מעביר בוועדה. השילוב ביניהם מכונן את תפיסת המדינה ה"יהודית דמוקרטית" במשנתו: עליונות יהודית שמבוססת על עליונות בקלפי. מדינת ההלכה מתחילה את דרכה בהשלטת חוקי הרוב, שבהמשך ימוטטו את היסודות הליברליים של המדינה.

דרך המלך לרפורמה אמיתית היא הובלה של הממשלה באמצעות הצעות חוק מטעמה. אלא שהצעות כאלה חייבות לעבור את היועצת המשפטית לממשלה תוך בחינת ההשלכות שלהן על משרדי הממשלה. הממשלה העדיפה את הדרך העקומה, שמתעלמת מכל מה שנדרש מרפורמה ממלכתית ואחראית והריצה את חוקי ההפיכה דרך הוועדה של רוטמן. הוא מצדו, באמצעות אנשי קהלת כאביעד בקשי ושמעון נטף, מביא את הנוסח לוועדה ומעביר אותו עם הרוב האוטומטי של הקואליציה. כך הוכן החוק שמהנדס מחדש את הוועדה לבחירת שופטים. כך חוקק ביטול עילת הסבירות. וכל זה בתהליך כאוטי, בלי הזמנת מומחים מהייעוץ המשפטי הציבורי ועם התעמרות במומחים אקדמיים מהמגזר האזרחי.

במרכז הביקורת של רוטמן נמצא האקטיביזם הבג"צי, אבל אין במשנתו כל הבנה לחיוניות המשפט כבלם היחידי בדמוקרטיה הישראלית לכוחו העצום של הממשלה, שכבר שעבדה את הכנסת לצרכיה. הרטוריקה של רוטמן משווקת את חוקי ההפיכה כשכלול הדמוקרטיה ושחרור השלטון מכבלי המשפט על משילותו. רוטמן, כמו הבוס שלו סמוטריץ', משוכנע שהממשלה תדאג טוב יותר לזכויות אדם ומיעוטים, ושלא צריך בית משפט לשם כך.

קשה לדעת אם רוטמן משמש ידו הארוכה של לוין, או ששניהם משמשים ידיו הארוכות של נתניהו. ואולי בכלל רוטמן בכלל משתמש בלוין ונתניהו כדי להגשים את חזונו של סמוטריץ' לייסד כאן מדינת הלכה, סנהדרין ובית מקדש. בכל מקרה, התנאי המשותף לכך הוא הכחדת עצמאות מערכת המשפט. פירוק התוכנית הגדולה לחוקים בודדים, שכל אחד מהם בנפרד יכול להיות בסיס לדיון, נועד לטשטש את היעד הסופי. אני מזהה בהם את רוטמן תוקע בשופר ליד בית קברות מוסלמי. הרגע הזה מספר את הסיפור האמיתי.

משה גורלי