המתקפה של שרי הממשלה על שומרי הסף לא פסחה על הממונה על התחרות מיכל כהן. במאי הודיע שר הכלכלה ניר ברקת כי ביקש מכהן לסיים את תפקידה, משום שלטענתו חברות המזון והמונופולים איבדו רסן בכל הנוגע להעלאות מחירים, בשל חולשת הרשות כגורם מרסן. קודם לכן, דרש ברקת מכהן לבקש מחברת מזון גדולה נתונים עסקיים מקיפים. כשסירבה לעשות זאת, אמר לכהן מנכ"ל משרדו כי היא לא תידרש לפעולה ממשית נגד אותה חברה ודי בכך שתאיים עליה. סירובה של כהן גרר מתקפה עליה מצד השר וניסיון להדיחה.

קשה שלא לחוש שמאז החישה הרשות את צעדיה: היא הטילה קנס של 111 מיליון שקל בכפוף לשימוע על שטראוס, שנחשדת במיזוג עם משק ויילר לפני קבלת אישור; הטילה קנסות על שבע חברות שהפרו את הוראות חוק המזון והודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום תקדימי נגד שטראוס מפני שאותתה על כוונתה להעלות מחירים באמצעות דו"חותיה הכספיים. כהן ואנשיה מתעקשים כי המהלכים הללו החלו לפני זמן רב והבשילו יחד באופן מקרי, אבל גם הם מבינים מדוע נראה שאיום ההדחה של ברקת השפיע על כהן, שספגה ביקורת נרחבת עוד קודם לכן.

כהן הרוויחה חלק ניכר מהביקורת ביושר. פשיטת חוקרי הרשות על משרדי שטראוס ושופרסל בנובמבר 2021 ומצעד הנחקרים שזומנו לחדרי החקירות באותם ימים יצרו ציפייה לתוצאות מהירות. כהן לא הסבירה לציבור שחקירה מסוג זה אורכת זמן רב, והתוצאה היתה אכזבה. לכך התווספו אישורים תמוהים של בקשות מיזוג מצד גורמים עוצמתיים כמו שופרסל, שהשתלטה על שוק סיטונאות המזון, ומנגד דחיית בקשות מיזוג שוליות כמו רכישת מנעמים בידי חברה שמחזיקה במותג גילרוי. כך או כך, שינוי הקצב שבו פועלת הרשות והאפשרות שתגיש בקרוב כתבי אישום נוספים בפרשת שטראוס יקשו על ברקת לממש את האיום בהדחה.

נורית קדוש