צילומים: אלעד גרשגורן, דני מכליס/אונ' בן גוריון
צילומים: טל שחר, חיים הורנשטיין, צביקה טישלר, ויקפדיה, גבריאל בהרליה, אלכס קולומויסקי, עידו איז'ק, קובי קואנקס, טוויטר, גדי קבלו, עמית שעל
הממשלה הזו מקשה על ערבים להשתלב בחברה בכלל ובאקדמיה בפרט. ביטאה זאת היטב החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעצור את התקציבים למכינות הקדם אקדמיות של תושבי מזרח ירושלים. מטרתה של פרופ' מונא חורי־כסברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון, הוא בדיוק ההפך: לגוון ככל האפשר את האקדמיה ולקדם שוויון הזדמנויות. בראיון עיתונאי אמרה פעם חורי־כסברי ש"קשה להיות ערבייה וקשה להיות אישה, אבל את כל כך עסוקה בקושי הראשון, שאת אומרת לעצמך 'בסדר, אני כבר אתמודד עם משהו שחצי מהאוכלוסייה מתמודדת איתו'".
מול קואליציה עוינת לנשים ולערבים, האוניברסיטאות מהוות שמורת טבע של ניסיון לשילוב, שוויון והכלה. זה בא לידי ביטוי במינוי תקדימי של נשים ערביות לסגניות נשיא. לסגניות הנשיא הערביות יש באופן טבעי רקורד חלוצי מאוד. כך, למשל, באוניברסיטת בן־גוריון פרופ' סראב אבורביעה־קווידר, סגנית לגיוון והכלה, מומחית לאי־שוויון, היא הבדואית הראשונה שמונתה לפרופסורה.
סגנית הנשיא של אוניברסיטת חיפה למחקר ולפיתוח מונא מארון הייתה חברה גם בוועדה לתכנון ולתקצוב המועצה להשכלה גבוהה, אחד הגופים הנחשבים באקדמיה. מארון מספרת על עצמה שהיא מארונית (נוצרייה לבנונית) בין נוצרים, נוצרייה בין ערבים וערבייה בין יהודים. בראיון ל"כלכליסט" סיפרה מארון שבנתב"ג היא מסתירה את הצלב שלה, כי אחרת היא עוברת השפלות. עוד אמרה, "לפעמים אני מרגישה שאני עלה תאנה, כי רוצים ייצוג, אז מצאו אותי. אבל אם אני פותחת דרך לעוד אנשים, זה מצוין".
שחר אילן