כשג'נסן הואנג רכש ב־2019 את חברת מלאנוקס מיקנעם ב־7 מיליארד דולר, רוב הישראלים לא ידעו איך לבטא את השם אנבידיה. הואנג אמנם היה כבר אז דמות נערצת, אבל ההערצה היתה שמורה בעיקר לחבורה הסגורה של גיימרים שנהנו מכרטיסי המסך המתקדמים של אנבידיה. באותו זמן החיבור בין החברות לא היה לגמרי ברור גם למי שהכיר את אנבידיה, אולם להואנג היה חזון: הוא רצה להעתיק את היכולות החריגות של שבבי אנבידיה לתחומים אחרים, בעיקר לחוות שרתים שהחלו לתפוס תאוצה ככל שהעולם הארגוני החל לעבור לענן. אבל גם הואנג, שהפך השנה רשמית לרוק סטאר של וול סטריט, לא דמיין את המפץ הגדול שתחווה אנבידיה ב־2023.

פריצתו של ה־AI הגנרטיבי, שמסעיר את האנושות בחודשים האחרונים, דורשת תשתיות מחשוב עוצמתיות. המשתמשים בבית אמנם יכולים לשאול את Chat GPT או בארד שאלות ללא קושי, אבל כדי למנף את היכולות החדשות לשימושים המסחריים החשובים באמת נדרשת תשתית מעבדים חזקה במיוחד. כיום רק אנבידיה מציעה פתרון לצורך הזה, ועד שמתחרותיה יגיעו לאותה רמה של שילוב בין חומרה לתוכנה ויכולות ניתוב חכמות ברשת שהביאה מלאנוקס, יצרנית השבבים כבר תהפוך לחברה בקנה מידה גדול הרבה יותר. בעקבות זאת, הפך הואנג לדמות חשובה יותר ויותר בקרב ה"גורואים" הטכנולוגיים, כזו שוול סטריט מחכה למוצא פיו כדי לקבוע את כיוון התנועה.

כשאומרים בישראל שבבים חושבים אינטל, המעסיקה הגדולה במדינה. אנבידיה הותירה את אינטל הרחק מאחור במונחי שווי שוק — יותר מטריליון דולר לעומת 140 מיליארד למי שהיתה פעם המלכה של שוק המעבדים. הדו"חות הכספיים האחרונים שפירסמה אנבידיה בסוף אוגוסט מראים שהיא השיגה את אינטל גם במכירות — שתיהן עומדות כעת על קצב שנתי של 50 מיליארד דולר, אף שאינטל מגיעה לנתונים האלה כשהיא במגמת נסיגה, ואילו אנבידיה נוסקת. אנבידיה מעסיקה כיום בישראל כ־3,000 עובדים, שמהווים 12% מכוח האדם העולמי ומחזיקה בה את מרכז הפיתוח השני בגודלו של החברה מחוץ לארה"ב. אלא שבקצב העניינים הנוכחי והצמא לכוח אדם איכותי, לא מן הנמנע כי גם במספר המועסקים בישראל, אנבידיה תנשוף בעורפה של אינטל.  

סופי שולמן