צילום: בלומברג
צילומים: טל שחר, חיים הורנשטיין, צביקה טישלר, ויקפדיה, גבריאל בהרליה, אלכס קולומויסקי, עידו איז'ק, קובי קואנקס, טוויטר, גדי קבלו, עמית שעל
תקופת הכהונה של אנדי ג'סי כמנכ"ל אמזון, שביולי מלאו לה שנתיים, הייתה לא שגרתית. אחרי הגאות בתקופת הקורונה, מניית החברה קרסה וג'סי הכריז על התייעלות אגרסיבית שהסתכמה בפיטורי 27 אלף עובדים. כחלק מהמהלך נסגרו חטיבות פעילות שלמות, היא נסוגה משמעותית מפעילותה בתחום הקמעונאות הפיזית, סגרה חנויות ספרים ומכולות וצמצמה משמעותית את העניין שלה בפעילות בתחום הבריאות, “השוק הבא" שהמייסד ג'ף בזוס ניסה לשבש. בין לבין החברה המשיכה להציג תוצאות פיננסיות חזקות, שמרה על מעמדה כאחת החברות הגדולות במשק ורשמה ביולי את יום המכירות הבודד החזק בתולדותיה — עם מכירת יותר מ־300 מיליון מוצרים דרך הפלטפורמה שלה.
הקיצוצים גילו גם איזה עתיד מדמיין ג'סי לאמזון, בניגוד לקודמו בזוס, שבנה את החברה באמצעות צמיחה בלתי פוסקת ועם הרבה פחות לקיחת סיכונים. אבל יותר מכל, באמזון יזכרו את השנה האחרונה כזו שבה העובדים בשכר נמוך הצליחו להתאגד ולהילחם עבור שיפור תנאי העסקתם. מנגד, ג'סי ייזכר כמי שהפעיל את שיטות פירוק האיגודים מהקיצוניות ביותר שנראו בשנה החולפת, שכחלק מהן הוציאה החברה ב־2022 יותר מ־14.2 מיליון דולר על יועצים נגד איגודים. הטקטיקות שהפעילו היו כה גסות ומפירות זכויות, שאפילו נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן נדרש אליהן באופן ישיר. "הבחירה להצטרף לאיגוד שייכת לעובדים בלבד", אמר בוועידה הלאומית של איגודי הבנייה בצפון אמריקה יום אחרי שעובדי המחסנים בסטטן איילנד הצליחו להתאגד.
ויקי אוסלנדר