שר האנרגיה ישראל כ"ץ עומד לפני שני אתגרים מרכזיים שישפיעו על שוק האנרגיה הישראלי עשורים קדימה. האתגר הראשון הוא לפתור את משבר החשמל הצפוי בגוש דן אם לא יקומו אמצעי ייצור חדשים. האתגר השני הוא הבטחת עתודות גז טבעי בישראל, במקביל לכמויות יצוא שיגדילו את הכנסות המדינה ואת קשריה עם מצרים. החלטה שגויה באתגר הראשון עלולה להוביל לכך שבתוך שנים ספורות יהיו בגוש דן הפסקות חשמל יזומות מפני שפשוט לא יהיה מספיק ממנו. הגדלת היצוא בצורה לא מבוקרת עלולה לגרום לכך לישראל לאבד בתוך עשורים את אחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר שלה. כ"ץ יסיים בקרוב את תפקידו במשרד האנרגיה ויוחלף באלי כהן, שיהיה בתפקיד שנתיים, ובסיומן השניים יתחלפו שוב. כשהחלטות כל כך קריטיות נמצאות על השולחן, ההתייחסות לתפקיד שר האנרגיה כפרס ניחומים עגומה במיוחד.

עד כה ההתמודדות של כ"ץ עם האתגרים הללו היתה בעיקר דורסנית, פוליטית ומתחמקת ממתן תשובות לציבור. לאחר כמה שנים שבהן הממשלות לא אישרו הקמת תחנות כוח חדשות, בעיקר בשל התנגדות ראשי העיריות במרכז הארץ, הוביל כ"ץ את החלטת הממשלה לאישור תחנת הכוח קסם. עם זאת, את המתחרה של קסם, ריינדיר, החזירה הממשלה לוועדות התכנון מבלי לתת לכך הסבר מספק. הסיבה להחלטה לאשר רק תחנה אחת היתה ככל הנראה פוליטית, בשל התנגדות ראש מועצת שומרון ופעיל הליכוד יוסי דגן להקמת תחנה בדרום השרון. החלטה נוספת של כ"ץ היתה לאשר את הגדלת היתרי היצוא של מאגרי הגז הטבעי תמר ולוויתן. עד כה אישר כ"ץ את הגדלת היצוא ממאגר תמר, וטרם קיבל החלטה בנוגע ללווייתן. העובדה שלפני כחודש וחצי הצהיר על חשיבות היצוא, אולי מרמזת על כוונותיו. הגדלת היצוא ללא בקרה, כפי שהזהיר הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, עלולה לעלות לציבור באובדן אחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר.

עדיאל איתן מוסטקי