זה החל בטפטופים. לקוחות עמדו בתור לקופה, ובבואם לשלם הסתכלו ימינה ושמאלה, ובמקום כרטיס אשראי שלפו את המכשיר הסלולרי שלהם או קירבו את השעון הדיגיטלי שענדו, הצמידו אותם למסוף התשלום, ונשאו תפילה. וראו זה פלא — הארנקים הדיגיטליים באמת עבדו. לאט לאט, אחרי שהשמועה עברה מפה לאוזן, הטפטופים הפכו לגל, ובשנה האחרונה הארנקים הדיגיטליים עשו את דרכם אל המיינסטרים. ביולי, 21% מההוצאות באשראי בחנויות נעשו באמצעותם, בהיקף כולל של 3.6 מיליארד שקל. רק שנה לפני כן, ביולי 2022, היקף השימוש החודשי בארנקים דיגיטליים עמד על 1.5 מיליארד ושיעור השימוש מסך הרכישות עמד על 9%. לפני שנתיים, ביולי 2021, היקפי השימוש עמדו על 270 מיליון שקל — אפילו לא טיפה בים.  

בהתחלה עוד יצאנו מהבית עם ארנק או כרטיס אשראי, רק ליתר ביטחון. עם הזמן הצורך בגיבוי התפוגג, וכיום עבור לא מעט צרכנים המחשבה על יציאה מהבית עם ארנק פיזי, ששמים בכיס או בתיק, מעוררת מועקה. פרט לנכונות הישראלית לאמץ טכנולוגיות חדשות, התורם המרכזי להטמעת הארנקים הדיגיטליים בישראל הוא כניסתן של שתי הענקיות הבינלאומיות Apple Pay ו־Google Pay, במאי 2021 ובדצמבר 2021 בהתאמה, שחולשות יחד כמעט על כל שוק הארנקים הדיגיטליים.

מעבר לגמילה המבורכת מארנקים פיזיים, הארנקים הדיגיטליים עשויים לסייע לציבור בישראל להיגמל בעתיד גם מכרטיסי אשראי. התשלום בארנקים אמנם מבוסס על כרטיס אשראי, אך הארנקים מנתקים את הקשר הישיר בין פעולת התשלום לכרטיס הפיזי, מרגילים את הצרכנים לשלם דרך מכשיר סלולרי או שעון, ובכך סוללים את הדרך למהפכות העתידיות בשוק התשלומים — ובמרכזן העברות כספים מיידיות מחשבון לחשבון. אלו ייעלו, יוזילו ויגוונו את אפשרויות התשלום בשוק.

שקד גרין