במציאות הצבעונית של Brawl Stars אין טילים ואין חטופים, אין הפגנות ואין מועקה. יש דמויות חמודות (ברולרים, בלשון המשחק) שנלחמות ביניהן במשחקונים מהירים ופשוטים, יש כוחות־על, מוזיקה קצבית ושפע חברים. זהו יקום עליז וחסר דאגות, שהצליח מזמן לצאת מחוץ לטלפון עם אירועים פיזיים שאליהם מגיעים אלפי שחקנים, מרצ'נדייז נחשק ואינספור סרטוני יוטיוב וטיקטוק שבהם מיטב הגיימרים מדגימים את יכולות המשחק שלהם.

מה הפלא אפוא שבין אזעקות להתרעות, מוצאים ילדי ישראל מפלט וירטואלי במשחק המובייל הפופולרי שהושק ב־2018? Brawl Stars, שאינו מכיל אלימות גרפית בוטה, ממוקם כבר כמה חודשים בראש רשימת ההורדות של משחקי המובייל בישראל. נכון לספטמבר 2024, על פי נתוני Similarweb, נמצא המשחק במקום הראשון בקרב משתמשי אנדרואיד ובמקום החמישי בקרב משתמשי אייפון. המשחק דחק מותגי ענק כמו רובלוקס, פוקימון גו ואפילו את הקלאסיקה קנדי קראש, שמסתפקת היום במקום ה־7.

נראה שהמלחמה בישראל היא מצע טבעי לשגשוג משחקים רבי־משתתפים כמו Brawl Stars. המשחק מציע חוויית משחק מהירה, פשוטה וכיפית שמאפשרת לשחקנים לחבור זה אל זה ולשחק יחד. כשנמנעת מילדים אינטראקציה חברתית בעולם האמיתי, משחקים כאלה מספקים פלטפורמה לשמירה על קשר, ויכולים להקל על תחושת הבדידות. גם העובדה ש־Brawl Stars מציע חוויות הצלחה מרובות מאפשרת לילדים לחוות תחושת שליטה במציאות כאוטית. המשחקיות המהירה והתגמולים המיידיים תורמים ליצירת תחושת סיפוק מיידית.

כיוון שרבים מהשחקנים הם ילדים צעירים, ההורים הם אלה השולטים בזמן המסך וברכישות בתוך האפליקציה. ייתכן שבמציאות שבה הפחד הקיומי הפך לבן לוויה קבוע, או בקרב אלפי משפחות שהוגלו מבתיהן ללא תאריך חזרה, החשש מכך שהילדים יבלו זמן רב מדי מול המסך ויתמכרו לנעשה בו נראה רחוק ומנותק, או פשוט נתפס כמלחמה אבודה. ואולי, כפיצוי על המציאות האומללה שנכפתה על ילידהם, ההורים נוטים יותר לשלוף את הארנק ולרכוש עבור הילדים מכל אוצרות המשחק המוצעים בתשלום שנועדו לשדרג ולעצב את הדמויות.

כך או כך, כל הסיבות הללו אמנם יכולות להסביר את הצלחת המשחק בישראל, אך הן עדיין לא יכולות להיות הסיבות היחידות משום המשחק משגשג במדינות רבות הנהנות משלום ושלווה. מספר השחקנים נאמד ב־100 מיליון ברחבי העולם, וגם במדינות רבות אחרות (למשל בריטניה, דרום קוריאה ורוסיה), הוא מדורג במקום הראשון בקרב משתמשי אנדרואיד. בארה"ב ובקנדה מדורג המשחק במקום ה־4. על פי הערכות, ב־2024 לבדה ההכנסות ממנו גדלו כמעט פי 9 לעומת השנה הקודמת.

הקפיצה הדרמטית במספר המשתמשים נזקפת לזכות כמה שינויים שערכה החברה במשחק, ובראשם שילוב של אירועים חיים ופרסים ייחודיים שמעודדים את השחקנים להקדיש לו עוד ועוד זמן. בנוסף לכך, יצרנית המשחק, Supercell, שמה דגש מיוחד על קשר עם השחקנים באמצעות רשתות חברתיות ועדכונים ישירים, דבר שסייע לה לבנות קהילה נאמנה יותר סביב המשחק.

דבר נוסף שהוסיפו מעצבי המשחק הוא אלמנט של "עונתיות". עונה במשחק היא פרק זמן שמתחיל ומסתיים באופן קבוע, וכולל תוכן חדש למשחק. במהלך עונה, ניתן לקבל דמויות חדשות, לעצב את הדמויות הקיימות באופן שונה ותגמולים נוספים. כל עונה נמשכת כעשרה שבועות, ולאחר סיומה מתחילה עונה חדשה עם תוכן חדש, כך שאף פעם לא משעמם.

Supercell, החברה שמאחורי המשחק, הוקמה בפינלנד ב־2010 וכיום נחשבת לאחת המובילות בתחום משחקי המובייל. ברזומה שלה גם הצלחות מרשימות אחרות כמו Clash of Clans ו־Clash Royale.

ב־2016 רכש תאגיד Tencent הסיני כ־84.3% ממניות Supercell, בעסקה שהוערכה אז בכ־8.6 מיליארד דולר, והפך לבעל השליטה בחברה. ב־2023 הכנסותיה של Supercell עמדו על כ־1.8 מיליארד דולר. אף שמדובר בירידה של כ־4.2% בהשוואה לשנה הקודמת, Supercell נחשבת לאחת החברות הרווחיות בתחום, עם יותר מ־200 מיליון שחקנים פעילים מדי חודש בכלל פורטפוליו המשחקים שלה.

ב־Supercell מתעקשים שהחברה שומרת על עצמאותם התפעולית בעוד Tencent משמשת כבעלים בלבד ואינה מתערבת בתהליכי העבודה היומיומיים. ועדיין, בזכות Tencent קיבלה Supercell גישה יקרה מפז לשווקים באסיה, דבר שהגביר את הפופולריות שלה בסין, יפן ודרום קוריאה.

מעיין כהן־רוזן

‍