דווקא כשהיה נראה שישראל וטורקיה עולות על מסלול של פיוס מחודש אחרי שנים של קרירות דיפלומטית, כולל מפגש נדיר בין הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן וראש הממשלה בנימין נתניהו בשולי עצרת האו"ם בניו יורק, הגיעה מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר שהוכיחה בפעם המי יודע כמה כי המנהיג הטורקי לא באמת שינה את דעתו על ישראל. ככל שהמלחמה ברצועת עזה נמשכת כך גוברות ההצהרות הבוטות והקיצוניות של הסולטאן הטורקי כלפי ישראל ומנהיגיה. לעומת זאת, ארגון חמאס שידיו טבולות בדם אזרחים ישראלים זוכה לחיבוק מארדואן.

אחרי שמפלגתו הובסה בבחירות המקומיות בסוף מרץ, על רקע המצב הכלכלי הרעוע בטורקיה והביקורת נגד ארדואן על מה שנעשה ברצועת עזה, עבר הנשיא הטורקי מדיבורים למעשים והחליט לאסור כליל את המסחר עם ישראל. לא מדובר בצעד קל. בשנה שעברה הסתכם הסחר בין שתי המדינות בלמעלה מ־7 מיליארד דולר, כולל 5 מיליארד דולר של יצוא טורקי לישראל שדורגה בין 20 השווקים הגדולים ביותר של טורקיה.

ארדואן נמנע אומנם מללכת עד הסוף ולעצור את זרם הנפט מאזרבייג'אן לישראל דרך הטריטוריה הטורקית, ומוצרים טורקיים ממשיכים להגיע בדרך לא דרך לישראל דרך סוחרים פלסטינים, אך אי אפשר להתעלם מכך שהחרם שנקט המנהיג הטורקי מורגש היטב בכיסו של כל ישראלי. עקב החרם שיזם ארדואן, נאלצים היבואנים הישראלים למצוא חלופות, ואם הן בנמצא, הן בדרך כלל יקרות יותר.

דורון פסקין

‍