מעולם החברות הביטחוניות בארץ לא היו עסוקות ועמוסות כל כך כפי שהן מאז פרוץ המלחמה וחזרה כלשהי לשגרה שקדמה לשבת השחורה לא נראית בשום באופק.

את עיקר תשומת הלב התקשורתית מקבלות החברות המרכזיות שאליהן גם מופנים רוב תקציבי הרכש וההתעצמות של משרד הביטחון: אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל. כשמפקדים בצבא באים בשעריהן ומספרים למהנדסים על צורך דחוף שזועק מהשטח, הן כבר ידעו לרוץ אל שולחן השרטוטים, להתרוצץ בשדות הניסויים ולחזור אליהם עם מענה. לפעמים זה לוקח שבועות, לפעמים אפילו ימים. זה יכול להיות טיל מאוד משוכלל ומגה־מסווג; מערכת קשר מוצפנת; או מטען חבלה יצירתי במיוחד.

מרוץ הייצור הזה הוא דרמטי ומתנהל נגד השעון בעקבות תדירות השימוש הגוברת במיירטים של כיפת ברזל וקלע דוד, פצצות מרגמה, פגזי ארטילריה וטנקים. כל זה קורה כשבמקביל אמברגו הנשק על ישראל חי וקיים, אם באופן גלוי ומוצהר ואם באופן מוסווה. העצמאות בייצור הביטחוני הפכה למנטרה שגורה בשיח של מערכת הביטחון, למרות שגם לחזון כזה יש קצה. ישראל לעולם לא תשיג עצמאות מוחלטת כזאת, אבל מנהלי התעשיות מנסים לעשות את המרב. רק לפני כמה ימים התעשייה האווירית השלימה הקמת מפעל חדש שייצר באופקים רכיבים שלפני המלחמה היא ייבאה ממדינות אחרות. אלה רכיבים אלקטרוניים בסיסיים שממלאים תפקיד קריטי במגוון רחב של מערכות נשק מרכזיות שהיא מייצרת ובלעדיהם, אי אפשר. לצד כל זה, גם צבאות אחרים בעולם שהחלו להתחמש מכף רגל ועד ראש עוד לפני המלחמה בישראל הזמינו מהן מערכות נשק במיליארדי דולרים ודורשים עמידה בזמני אספקה.

למרות הגידול בהזמנות, התעשיות הביטחוניות גם הפכו לשק החבטות של מדינות שמנסות להעביר באמצעותן מסרים למקבלי ההחלטות בירושלים באשר להמשך המלחמה בעזה. כך למשל, צ'ילה אסרה עליהן להשתתף בתערוכת נשק שקיימה בסנטיאגו, והצרפתים גירשו אותן מהתערוכה היוקרתית יורוסטורי שנערכה באמצע השנה בפריז.

בתוך כל המציאות המורכבת והסבוכה הזאת, יש גם נקודת אור. המצב הכספי של התעשיות הביטחוניות בארץ מעולם לא היה טוב יותר מזה שהן מציגות במהלך השנים האחרונות, בזכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בארץ. הרבעון השני של התעשייה האווירית היה רבעון השיא שלה, כשבמחצית השנה הרווח של החברה זינק ב־80% לעומת השנה הקודמת. צבר ההזמנות המצרפי של שלוש החברות האמיר בחודשים האחרונים לסכום חסר תקדים של למעלה מ־220 מיליארד שקל.

יובל אזולאי

‍