הנתון הזה בלתי נתפס, ואי אפשר להיחשף אליו בלי להשתנק. בקצת יותר מ־11 חודשי מלחמה בעזה ולחימה בעצימות גוברת בצפון מספר הפצועים הישראלים, אזרחים וחיילים, עומד על יותר מ־18 אלף איש. המספר העצום וחסר התקדים הזה כולל אזרחים שנפצעו במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר על יישובי עוטף עזה והדרום, מירי רקטות מעזה ומלבנון, מפגיעות טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים.

כ־11 אלף מכלל הפצועים הישראלים הם חיילים, שרובם נפצעו מאז החל התמרון הקרקעי בתוך עזה. הם מתווספים לכ־62 אלף נכי צה"ל שהיו מוכרים לאגף השיקום של משרד הביטחון עד בוקר 7 באוקטובר. המספר הזה הוא לא סופי, והוא גדל כמעט מדי יום כשבכל חודש ממוצע של מלחמה מתווספים עוד כ־1,000 פצועים. בארגון נכי צה"ל ובמשרד הביטחון מעריכים שעד סוף 2025 כלל מספר נכי צה"ל בישראל יעמוד על כ־100 אלף איש.

הסיוט שמשקפים המספרים האלה הוא לא סוף דבר. כניסה ישראלית למלחמה מלאה עם חזבאללה עלולה להקפיץ אותם בעוד כלפי מעלה. המשמעות הנגזרת של המספרים האלה היא עומסים עצומים על מערכת הבריאות ועל מחלקות השיקום בבתי החולים, על הגורמים הטיפוליים בתחום בריאות הנפש, על קופות החולים שמספקות מענה לפצועים במסגרת הקהילה.

לטובת ההשוואה, במלחמת יום הכיפורים מספר הפצועים בקרב חיילי צה"ל עמד על כ־7,200. עם זאת, המלחמה מאוקטובר 1973, שעד אוקטובר 2023 היתה הטראומה הקשה ביותר שנצרבה בחברה הישראלית, ארכה 19 יום בלבד. פרט לכך שמספר החיילים הפצועים במערכה הנוכחית גדול מאוד בשל הימשכות המלחמה הרבה מעבר לכל מלחמה אחרת בתולדות מלחמות ישראל, היכולות הגבוהות והמקצועיות של הצוותים הרפואיים בחזית ויכולות פינוי מהירות יחסית לקבלת טיפול רפואי, הובילו לכך שחייהם של נפגעים רבים ניצלו חרף פציעות קשות מאוד ומורכבות.

כ־40% מכלל החיילים שנפצעו במלחמה סובלים מפגיעות בגפיים, מרסיסים וכוויות ועד קטיעת איברים. אצל שליש מכלל הפצועים, מעל 3,000 חיילים, הפגיעה המרכזית נפשית תוך פיתוח סימפטומים של חרדה, הימנעות ודיכאון שעלולים להוביל להתפתחות של תסמונת דחק פוסט־טראומטית. המודעות הגבוהה לנושא לעומת מודעות שכמעט לא היתה קיימת במלחמות העבר לתסמינים אלה מאפשרת את אבחונם המוקדם של נפגעים אלה, כשאצל רבים אחרים שנפגעו גם פיזית אובחנו תסמינים דומים.

יובל אזולאי

‍