בסוף אוגוסט העולם נשא עיניו לג'קסון הול, עיר קטנה במדינת וויומינג, כדי לשמוע מה יאמר יו''ר ה"פד", הבנק המרכזי הפדרלי של הכלכלה הגדולה בעולם, ג'רום פאוול. בכירי הבנק נוהגים להתכנס בעיר הנידחת מדי שנה, ומשם יוצאות הכותרות שמשפיעות על כלכלת העולם. השנה, כלל השחקנים המרכיבים את המרקם המשוכלל של המערכות הפיננסיות הגלובליות ביקשו להבין לאן ילכו מחירי הכסף והנכסים. הם רצו לדעת האם פאוול השתכנע בכך שהוא הצליח להכניע את האינפלציה, ושהוא מוכן לעבור לשלב הורדת הריבית — פעולה שלא נעשתה בארה"ב מאז שיא ימי הקורונה ב־2020. ואכן, שבועיים לאחר מכן, הריבית ירדה בחצי אחוז.

המדיניות המאוד אגרסיבית שהוא נקט — העלאת הריבית בקצב מטורף לרמה הגבוהה ביותר זה 17 שנה — גם עיצבה במידה לא מבוטלת את הכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות. עכשיו הוא מאותת שהסיכון המרכזי הוא שלכלכלה הגדולה בעולם צפויה נחיתה קשה, אחרי שמחיר הכסף היה בשמיים וקירר אותה, ושמשום כך יש להשתמש בכלים מוניטריים להפחתתו. גם הפעם כולם מקווים שפאוול לא הגיע מאוחר לאירוע כפי שאיחר לטיפול באינפלציה וגם הפעם הבנקים המרכזיים האחרים צפויים לפעול בהתאם למדיניות שהוא יתווה. הם לאו דווקא יחקו אותו, אבל אף אחד מראשי אותם בנקים לא יוכל להתעלם מריבית אמריקאית נמוכה יותר או מדולר חלש יותר. אחרי הכל ולמרות ההספדים החוזרים ונשנים, הדולר הוא עדיין המטבע החשוב בעולם.

המדיניות של פאוול באמת משפיעה על הכול: לא רק על בורסות, מט"ח וסחר חוץ, אלא גם גם על הייצור וההשקעות בתעשיות אמיתיות. למרות שהוא מדבר לאט ובלחש, פאוול ממשיך להיות דמות דומיננטית שדבריו נשמעים בכל מקום. בעולם רווי מתחים שבו היציבות המערכתית חשובה מאי פעם, משקלן של הכרעותיו של פאוול הופכות לחשובות מאי פעם.

אדריאן פילוט

‍