משקיעים זרים הם הברומטר למצבה של הכלכלה הישראלית. ככה זה כשהמדינה היא "אי של יציבות" שתלוי ביצוא ובהשקעות זרות. חשיבותו של ההון הזר גבוהה בכל תחומי המשק, אך בהייטק היא החמצן, כזה שבלעדיו הקטר של המשק נותר תקוע על המסילה. כ־80%–90% מהמימון לסטארט־אפים בישראל מגיע מחו"ל, בין אם ישירות מקרנות הון סיכון זרות או ממשקיעים זרים ששמים כסף בקרנות הון סיכון ישראליות. גופי ההשקעה המקומיים, בעיקר חברות הביטוח והפיננסים, עוד לא למדו ממש להשקיע בהייטק ושיעור האחזקות שלהם בחברות הטכנולוגיה המקומיות נמוך בהשוואה העולמית. גם זרוע נוספת של ההייטק הישראלי שמחזיקה רבע מעובדים שלו, תלויה בכסף זר ואלה הן החברות הבינלאומיות כמו מיקרוסופט, אפל, אינטל, וגם קטנות יותר ומוכרות פחות. יש כ־500 כאלה שפועלות היום בישראל.

בימים טובים העניין של המשקיעים הזרים בישראל מייצר באזז סביב הכלכלה, מחזק את השקל ובמחזור החיובי האחרון ב־2021 הוא אף הביא למצב מעוות למדי שבגלל התחרות הגדולה על החברות הישראליות, רמות השווי כאן עקפו את אלה האמריקאיות. אך על "הבונוס" הזה משלמים ביוקר בתקופות הרעות, כאשר ישראל חשופה הרבה יותר לחסדי הסנטימנט הזר. הוא לא בשמיים עוד מתחילת 2023 על רקע ההפיכה המשטרית, באופן מפתיע למדי הוא דווקא השתפר מיד אחרי 7 באוקטובר כי הגופים הזרים חשבו שהממשלה תזנח את הרפורמה ותתמקד במלחמת בזק מזהירה, כמו שישראל יודעת. אלא שמאז הסתבר ששתי ההנחות לא היו נכונות והיום מורגשת התקררות מצד הזרים.

על פי סקר אחרון של ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC), מחצית מחברות ההייטק הישראליות חוו ביטול השקעה מאז פרוץ המלחמה. בינתיים הדבר לא ניכר במספרים וקצב גיוסי ההון בהייטק נשמר השנה, מפתיע בגודלו. למרבה ההפתעה, היו גם כמה גופי השקעה גדולים ונחשבים כמו סקויה שהתחילו לפעול כאן דווקא השנה. אבל האתגר בעינו נותר — ליזם הישראלי אין כמעט גב מקומי לסמוך עליו, המשקיעים הזרים שמוכנים להשקיע דורשים שהחברות החדשות יירשמו מחוץ לישראל וחלק מהפעילות הפכה לסוג של פילנתרופיה עסקית, כלומר משקיעים בעלי זיקה יהודית. השנה הם היו ספק סבלניים, ספק ריחמו עלינו, אבל לעוד שנה כמו 2023 ו־2024, לא תהיה להם סבלנות.

סופי שולמן

‍