צילום: twitter
חברות הדירוג נכנסו עמוק אל תוך השיח הכלכלי הישראלי עוד בתחילת 2023. אז, בראיון מיוחד ל"כלכליסט", הסביר מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בסוכנות S&P, את הסיכונים הכרוכים בהחלשת הדמוקרטיה הישראלית ואת הפגיעה שתספוג מכך הכלכלה השלה. מאז 7 באוקטובר הלכה וגדלה תשומת הלב הניתנת בישראל לדבריהם של אנליסטים כמו ריבניקוב משום שהם מאפשרים לנו לראות כיצד תופסים אותנו המשקיעים והשחקנים הזרים במשק — מרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית מכיוון שלפחות 80% מההשקעות בהייטק מבוססות על הון זר.
לאחר שהמלחמה פרצה, הסוכנויות הזהירו אזהרות, העירו הערות ודיווחו דיווחים אך לא נקטו בפעולה דירוגית של ממש מכיוון שידעו שכלכלת ישראל תמיד הפגינה חסינות בפני מלחמות. אלא שמאוחר יותר, היו אלה חברות הדירוג שניסחו באנגלית את מה שרובנו כבר הבנו היטב בעברית — זו לא המלחמה בפני עצמה שמסכנת את הכלכלה, אלא השילוב המסוכן וחסר התקדים של ממשלה פופוליסטית ומסוכנת שחותרת למלחמה נצחית.
בפברואר היתה סוכנות הדירוג מודי'ס הראשונה שהורידה את הדירוג — לראשונה בתולדות המשק. חודשיים מאוחר יותר הצטרפה לאזהרות גם S&P, ובאוגוסט פיץ' הורידה גם היא את הדירוג והזהירה מהורדה נוספת בעתיד. בסוף השבוע מוד'יס הפתיעה כשהודיעה על הורדת דירוג כפולה - מרמה של A2 לרמה של Baa1- תוך שהיא משאירה את התחזית על שלילית - מה שמסמן כי הורדת דירוג נוספת אפשרית.
הבעיה היא שכשהממשלה היא אותה ממשלה, המדיניות היא אותה מדיניות כושלת והנזקים רק הולכים ונערמים (הגירעון מזנק, כמו גם החוב ותשלומי הריבית), סוכנויות הדירוג מבינות שהמצב הכלכלי בישראל מסיבות מורכבות יותר, שאינן רק מלחמה. קל וחומר כשמבינים שהשווקים (כפי שעולה ממגוון פרמטרים פיננסיים) כבר מדרגים את ישראל בעד שלוש דרגות מתחת לציונים שהיא קיבלה עד כה מסוכנויות דירוג האשראי. יש עוד לאן להתדרדר.
אדריאן פילוט