צילום: תומר שונם הלוי
למשה אדרי יש את כל התכונות שאין לראש הממשלה ושריו: הוא ענייני, אמפתי, אמיץ, יודע לקבל החלטות גם כשהן לא פופולריות, ולא חושש להישיר מבט ולהסביר מדוע החליט כך ולא אחרת. משום שהדנ"א כל כך שונה מזה של ממשלת השררה והשחיתות, נוכחותו השנה בלטה. הוא ומינהלת תקומה שעמד בראשה היו אור קטן בחשכה גדולה. לוח הזמנים שבו פעלה המינהלת מדבר בעד עצמו. בעוד עד עתה אין תוכנית לשיקום הצפון החרב, תקומה כבר כמה חודשים פועלת על פי תקציב של 19 מיליארד שקל ותוכנית עבודה חמש־שנתית שאושרה בממשלה.
אדרי קיבל את שיחת הטלפון הראשונה מראש הממשלה ב־11 באוקטובר, שמונה ימים אחר כך כבר עברה החלטת ממשלה על הקמת מינהלת תקומה, וארבעה ימים אחר כך כבר היו למינהלת כתובת וטלפון. הוא הציג חזון — לא רק שיקום, אלא הפיכת חבל הארץ למוקד משיכה — והציג אסטרטגיה ברורה להגשמתו.
עיקרון נוסף שעליו התעקש הוא לא לקבל החלטות עבור הקהילות, אלא עם הקהילות. כך למשל, כל קהילה החליטה היכן יהיה ביתה הזמני עד לשובה לעוטף.
בתוך שבועות אדרי גייס אנשים מוכשרים ללא קשר לשיוכם הפוליטי אלא רק בזכות הידע והניסיון שצברו בתחום הרלבנטי. במהלך גיבוש תקציב תקומה הוא לא הסכים להתפשר על שקל והשיג סכום מרשים של 19 מיליארד שקל, אם כי כ־5 מיליארד שקל מתוכו עדיין בסימן שאלה. מינהלת תקומה תחת הנהגתו השכילה לגבש תוכנית פיצויים שמאפשרת ליישובים לקבל סכום הגדול פי ארבעה מהכסף שלו הם זכאים על פי הכללים של מס רכוש.
נוסף על כך יזם אדרי תוכניות חינוך המאפשרת לכל ילד לקבל תקציב נוסף מעבר לזה של משרד החינוך, וכן תוכנית ייחודית לצורכי הבריאות, שבמסגרתה יוענקו מענקים של אלפי שקלים לכל רופא שישוב מחו"ל ויעתיק את מגוריו לעוטף עזה.
אמיתי גזית