כבר שנים רבות שמגזר הבנקאות בולט ברווחיו הגבוהים, אבל בשנה החולפת הדבר בלט במיוחד. גם אחרי השפעות המלחמה והפרשות גבוהות שביצעו מנהלי הבנקים מחשש לגל של פשיטות רגל, הם גרפו רווחי שיא. רק במחצית הראשונה של השנה הם הרוויחו מעל ל־15 מיליארד שקל. בסופו של דבר עליית הריבית, שהבנקים ידעו לנצל בצורה מיטבית לטובתם ועל חשבון משקי הבית, היתה בעלת אפקט חזק יותר מהמלחמה הקשה.

על רקע זה, הבנקים נתקלו השנה בלחץ גדול מצד המחוקק. מנהלי הבנקים כבר רגילים ליוזמות רגולטוריות לפגיעה ברווחיהם ושיפור התחרות, אולם השנה נתקלו ביוזמה חדשה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' — גביית מס מיוחד, שנולד משילוב רווחיהם הגבוהים לצד הצורך למלא את קופת המדינה. בבנקים אומנם איימו לעתור לבג"ץ, אך נזהרו ממאבק חריף מדי, כדי שלא להצטייר כמי שאינם נכנסים מתחת לאלונקה. בסופו של דבר הם הסכימו לשלם 2.6 מיליארד שקל במס ובמענקים לחיילי המילואים לשנתיים הקרובות בלבד, אך גילו שהסכמות עם משרד האוצר עדיף להסדיר תמיד רשמית — שכן כבר חוק ההסדרים הקרוב כולל את הרחבת המס גם ל־2026.

הבחירה של הבנקים שלא להעביר יותר מרווחי הריבית לציבור באמצעות ריבית גבוהה יותר בפיקדונות עוררה עליהם זעם מוצדק. במקביל, עם רווחיות חזקה ואיתנות פיננסית, מנהלי הבנקים יכלו להרשות לעצמם לצאת בשנה החולפת עם שורה של הקלות חריגות לנפגעי המלחמה. זה התחיל ממתווה בנק ישראל שאיפשר הקפאת הלוואות ופטור מעמלות לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה. בסך הכל בשיא המלחמה הוקפאו הלוואות בהיקף של 100 מיליארד שקל, כאשר כלל התשלומים שנדחו בפועל עמד על 9 מיליארד שקל. המלחמה אילצה את מנהלי הבנקים לצאת קצת מהקופסה, והם נתנו בהתאם הטבות חריגות של ויתור לחלוטין על תשלומי המשכנתא למספר חודשים לחלק מהתושבים המפונים. זו הקלה שאף מנהל בנק לא היה חשב שייתן אם היו שואלים אותו לפני שנה. כלל עלות ההקלות עמדה בפועל על 1.2 מיליארד שקל. זו כמובן עלות חסרת תקדים, אך מצד שני גם רווחיהם היו חסרי תקדים.

הרווחיות החריגה של הבנקים תימשך כנראה גם בשנה הקרובה, בוודאי כשהתכניות להורדת ריבית הולכות ומתרחקות. האתגר המרכזי של הבנקים יהיה לתמרן בין הרצון הבסיסי שלהם להשיא את רווחיהם לבין האיומים הרגולטוריים והפוליטיים לפגוע בהם אם ימשיכו בכך, ובראשם האיום של רשות התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז והרחבת המס המיוחד.

עירית אבישר

‍