האתגר שמציבות רשתות חברתיות לגופי החדשות המסורתיים — מעיתונים, דרך אתרי אינטרנט ועד מהדורות הטלוויזיה — התחיל הרבה לפני 7 באוקטובר. על פי דו"ח החדשות הדיגיטליות ל־2023 של מכון רויטרס, 43% מבני 18‑24 ברחבי העולם משתמשים ברשתות חברתיות כמקור עיקרי לחדשות. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה ל־18% בלבד ב־2015. עוד מצא אותו דו"ח כי טלגרם, טיקטוק ואינסטגרם רשמו גידול בשימוש למטרות אקטאוליה, בעיקר בקרב קהלים צעירים, בשעה שצריכת החדשות דרך פייסבוק יורדת בעקביות.

ב־7 באוקטובר התגלתה בישראל חולשתה של המדיה המסורתית במלוא עוצמתה. דקות ארוכות לפני שפרץ לשידור העיתונאי הראשון, החלו לרוץ הדיווחים בטלגרם. הודעות מבוהלות, צילומי מסך, תמונות הופכות קרביים וסרטונים שנראו באותן שניות בדיוניים.

מאותם רגעים ולאורך כל מלחמת חרבות ברזל, אפליקציית טלגרם שיחקה תפקיד מרכזי בישראל, כשהפכה לכלי חיוני לעדכונים שוטפים ותכנים ישירים מהשטח. קבוצות טלגרם רבות, שבהן משתתפים עשרות ולעיתים מאות אלפי משתמשים, שימשו להחלפת מידע מיידי בנוגע למצב הביטחוני — החל מנפילות טילים ועד להתרעות על חדירות מחבלים.

בעידן שבו התקשורת המסורתית לא מצליחה לעמוד בקצב המהיר של האירועים, או כפופה למגבלות צנזורה, טלגרם הפכה להיות מקור מרכזי לציבור המעוניין להתעדכן מיידית.

אחת ההשלכות של השימוש המוגבר בטלגרם היתה הלחץ שהופעל על גורמים רשמיים בישראל להגיב במהירות לשמועות שהופצו באפליקציה. פעמים רבות שמועות בלתי מבוססות הפכו לוויראליות, והגורמים הרשמיים נאלצו לפרסם הודעות ולהתמודד עם הדיסאינפורמציה כמעט מיד.

עם זאת, העובדה שטלגרם אינה מפוקחת או מבוקרת מאפשרת הפצת תכנים קשים במיוחד. אנשים רבים, שעדיין לא שיערו את גודל האסון, נחשפו לסרטוני זוועה ותמונות גרפיות שתיעדו את קרבות השטח והנפגעים, חשיפה שגבתה מחיר נפשי כבד.

כפלטפורמה חופשית, אתגרי הפיקוח על תכנים מסוג זה בטלגרם נותרו בלתי פתורים. על אף שהאפליקציה מעניקה גישה חופשית למידע, היא גם חושפת את המשתמשים לסיכון רגשי ולדיסאינפורמציה, דבר המעלה שוב את השאלה לגבי אחריות של חברות הטכנולוגיה ביצירת איזון בין חופש המידע לבין שמירה על משתמשיה.

מעיין כהן־רוזן

‍