לגל ההתייקרויות החד ששטף את הצרכנים הישראלים בשנתיים האחרונות אחראים בראש ובראשונה מנהלי יצרניות המזון הגדולות, ובראשם מנכ"ל תנובה גדי קוניא, מנכ"ל שטראוס שי באב"ד, מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות ניר לוינגר ומנכ"ל אסם אבי בן אסאייג. כל אחד בתורו וכולם יחד, נתנו פעם אחר פעם את האות לכלל ספקי המזון ומוצרי הצריכה להקפיץ מחירים. העלאות מחירים ב־2%–3% שנרשמו לאורך השנים, התחלפו עם כניסתם של באב"ד וקוניא — דור חדש של מנכ"לים שאינם תעשיינים אלא אנשי כספים — להתייקרויות של 15%–25% כל מספר חודשים. התנהלותם של באב"ד וקוניא מבהירה שלא במקרה יושבי הראש של שתי חברות המזון הגדולות בישראל, עופרה שטראוס וחיים גבריאלי, בחרו בהפכים המוחלטים של המנהלים הקודמים. לשטראוס ולגבריאלי נמאס מההתנהלות המכילה והמתחשבת בצרכנים, שהחלשים שבהם גם עובדים אצלם בפסי הייצור. הם רצו לשפר רווחיות בקלות ובמהירות, אחרי עשור שכל שיפור כזה הושג במאמץ ניהולי שהתמקד בחדשנות מוצרית והשקעות באוטומציה.

מאז מינויו של באב"ד בדצמבר 2022, העלתה שטראוס חמש פעמים את מחירי מוצריה. תנובה העלתה מחירים בשבוע שבו מונה קוניא במאי אשתקד, וחזרה על כך גם במאי האחרון. בכל אחת מהפעמים השתמשה החברה בעיתוי עדכון מחירי מוצרי החלב שבפיקוח להעלאת מחירים גורפת לחלק ניכר ממוצריה, כולל מרבית מוצרי החלב, מוצרי מאמא עוף, מעדנות ואפילו הקוטג', שהפך לסמל. בכך, התירו השניים את הרסן לשאר הספקים, שלאורך עשור נמנעו מהעלאות מחירים בגלל המחאה החברתית. גם אסם הצטרפה לחגיגה עם רצף התייקרויות, ואילו טרה של החברה המרכזית, שמאז ומעולם המתינה שתנובה תכריז על התייקרות בשביל להצטרף לגל, היתה באפריל החולף הראשונה מהמחלבות שהודיעה על התייקרות המוצרים הלא מפוקחים.

מדאיג מכל הוא שהזינוק במחירים, שכבר בא לידי ביטוי בתוצאות הספקים והקמעונאים, נענה בדממה מטרידה מצד הרגולטורים. בינתיים, הציבור שבוי בידי 20 ספקים השולטים בלמעלה מ־60% מהמכירות, ללא חלופות ראויות.  

נורית קדוש

‍