השנה החולפת היתה אחת הסוערות שעברו על רשות התחרות, ובהתאמה על שוק המזון שהתמודד עם כמות חריגה של כתבי חשדות שהוגשו נגד בכירים בענף. וזאת, במסגרת כוונת הרשות להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע. שתי החקירות שבהן פתחה הממונה על התחרות מיכל כהן בנובמבר 2021 נגד ספקים וקמעונאים התגבשו לכוונה להגיש כתבי אישום בחשד לתיאום מחירים. מדובר בחמש חברות גדולות וראשיהן: שטראוס והמנכ"ל לשעבר גיורא בר דעה וסמנכ"ל הכספים אריאל שטרית; ויקטורי והמנכ"ל ומבעלי השליטה בחברה אייל רביד; רשת יוחננוף והמנכ"ל ומבעלי השליטה איתן יוחננוף וסמנכ"ל הסחר אלעד חרזי; רשת סופר ברקת והמנכ"ל אפרים תשובה; ויבואנית המזון ויליפוד ויו"ר ומבעלי השליטה בה צביקה ויליגר.

שטף כתבי החשדות נרשם במקביל לניסיונות להדוף את המתקפה נגד כהן, שקידם שר הכלכלה ניר ברקת שניסה להדיחה. בין לבין הגיעה כהן להסדרים עם 13 חברות מזון גדולות, ששילמו קנס של כ־100 מיליון שקל על הפרות חוק המזון, והטילה, בכפוף לשימוע, קנס בגובה 111 מיליון שקל על שטראוס.

בחברות אומנם חשים שכהן מנסה לרצות את ברקת וטוענים כי התנהלה מולם בבריונות, אך קשה שלא להתרשם משטף עשייתה אחרי שנים שבהן נמנמה רשות התחרות. אלא שגם עתה, קשה להבין כיצד חקירות שהחלו לפני שלוש שנים עדיין לא הסתיימו.

נורית קדוש

‍