באמצע ספטמבר, לאחר שגל חום עוצמתי אפה חלקים נרחבים באירופה, הכתה הסופה "בוריס" במזרח ובמרכז היבשת, והמטירה גשמים עזים שגרמו להצפות ונזק כבד. 15 בני אדם מצאו את מותם, באוסטריה נלכדו תושבים בבתים מוצפים, ופולין הכריזה על מצב אסון וסגרה את בתי הספר במדינה. "אנחנו שוב מתמודדים עם השפעות משבר האקלים, שנוכח יותר ויותר ביבשת אירופה, עם השלכות דרמטיות", אמר נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס. "אנחנו חייבים לחזק את היכולת שלנו לצפות אירועי מזג אוויר קיצוניים".

יוהאניס שיקף לאזרחיו מחד את המציאות שיצרו בני האדם ומגלגלת אותם לפי תהום, ומאידך את חוסר האחריות של דורות ארוכים של פוליטיקאים ומנהיגים עסקיים, שהעדיפו להסיט מבט במקרה הטוב, או לפקפק בנוכחותו או בעוצמתו של המשבר הגדול ביותר שידעה האנושות. גם שעון ההפסדים המתקתק לא הצליח להעיר את אלו שדווקא יש באפשרותם ובאחריותם להוביל שינוי. מספר אירועי האקלים שהנזק הביטוחי שלהם גדול ממיליארד דולר זינק פי שלושה בתוך פחות מעשור, כך לפי נתונים של חברת הביטוח Gallagher Re.

ב־20 השנים האחרונות אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם, כמו הוריקנים, שיטפונות וגלי חום, עלו על פי הערכה של 2.8 טריליון דולר. חוקרי מכון פוטסדאם, שביצעו את המחקר, מעריכים את עלות נזקי מזג האוויר הקיצוניים בשנים 2000–2019 בממוצע של כ־143 מיליארד דולר בשנה. כלומר, כ־16.3 מיליון דולר לשעה. לא מדובר בגזירת גורל. חלק גדול מהאירועים האלו ניתן היה למנוע או לפחות לצמצם את עוצמתם ואת נזקם. אולם מנהיגי העולם וכך גם חברות עסקיות רבות מסתפקים בשנים האחרונות בהצהרות רפות וריקות למצלמה. לפי דו"ח מקיף שפרסם גוף האקלים של האו”ם, ההתחייבויות הנוכחיות של מדינות העולם יובילו לעלייה קטסטרופלית של כ־3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. בנוסף, במקום שפליטות גזי החממה יירדו בסוף העשור בהשוואה ל־2010, הן אף עשויות לעלות ב־10.6%.  

אם לא די בכך שהפוליטיקאים ועסקים מרבים להציג מילים יפות ללא כיסוי, בשקט בשקט, לאחר שההד הציבורי שוכך, הם גם נסוגים מאותן התחייבויות. דוגמה בולטת היא חברות הנפט, מחוללות משבר האקלים שנכשלות בכל היעדים המגוכחים שהן הציבו לעצמן.

מהפכת ה־AI וכוח המחשוב שהיא דורשת הפכו את ענקיות הטק לזוללות אנרגיה. פליטות גזי החממה של גוגל זינקו בכ־50% בחמש שנים. בחברה מודים, כי לא סביר שישיגו את יעד הפחתת הפליטות שהציבו לסוף העשור. השימוש של מיקרוסופט באנרגיה הגיע ב־2023 לשיא של כל הזמנים, על רקע ההתפוצצות של תחום ה־AI. לפי דו"ח הקיימות השנתי של החברה, פליטות גזי החממה שלה עלו אשתקד ב־29% בהשוואה ל־2020, והיא השתמשה ב־23% יותר מים שבאמצעותם מקררים מרכזי נתונים, וזאת בעיקר בשל "טכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית גנרטיבית".

2023 היתה השנה החמה בהיסטוריה מאז החלו המדידות. אולם את הפוליטיקאים זה לא מעניין. בעוד חודש יתכנסו מנהיגים חמורי סבר לשבועיים של התחככות בוועידת האקלים השנתית של האו"ם. היא תיערך השנה, כלומר גם השנה, במדינת נפט – אזרבייג’אן, שיש לה תוכניות להגביר משמעותית את הפקתו. מדובר בחוצפה מסחררת, לאחר שבשנתיים האחרונות נערכה הוועידה באיחוד האמירויות ובמצרים, שתי מדינות שהגבילו את היכולת להפגין נגד הפוליטיקאים בעת הוועידה, וקידמו בהן עסקאות נפט והגנה על החברות המזהמות בעולם.

ומה בישראל? אנחנו נמצאים ב"הוט ספוט", אזור פגיע במיוחד לשינויי האקלים. ישראל מתחממת – ובמהירות. מבקר המדינה מניח על שולחן הממשלה בשנים האחרונות דו"חות חמורים המצביעים על אפס המעש שלה בתחום. הדוגמה האחרונה היא חוק אקלים רופס, שנדון כעת בכנסת, ולא צפוי להשפיע באופן ניכר על המציאות. ובזמן שהמדינה מספרת לציבור על חוק אקלים, במשרד ראש הממשלה בכלל דורשים לבלום את המעבר לאנרגיה מתחדשת. אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, בדו"ח שנוי במחלוקת שניפק, דרש לעכב את המעבר לאנרגיה נקייה משיקולי עלות. זאת שעה שישראל מפגרת אחר העולם בתחום, ומאלצת את תושביה לא רק לתדלק את שינויי האקלים, אלא לנשום יום אחר יום אוויר מזוהם. כמו בשורה ארוכה של נושאים – הממשלה מעדיפה לא להתעורר, ולהוביל מדינה שלמה לכישלון, תוך הכשלת הדורות הבאים שנים קדימה.

שני אשכנזי

‍