ב־2023 סין היתה במקום השני ברשימת המדינות המייצאות מכוניות לישראל עם 47,115 מכוניות, מיד אחרי דרום קוריאה. 2024 עוד לא נגמרה אבל כבר ברור שהשנה המצב שונה: לפי נתוני האיגוד המסכמים את תשעה החודשים הראשונים של השנה, סין מובילה עם 44,801 מכוניות, כשדרום קוריאה נמצאת הרחק מאחור עם 35,564 מכוניות. המסקנה ברורה: הסינים הידקו את אחיזתם בשוק הרכב הישראלי.

כיצד הם עשו זאת? גם באמצעות קוקטייל של שינויים טכנולוגיים, שינויי העדפות ולא מעט סיוע מארדואן, אבל גם בגלל סיבה טכנית — בעוד יצרני הרכב בסין מייצרים רק בסין, יצרני רכב אחרים כבר לא מייצרים רק במדינות־האם שלהם: טויוטה למשל מייצרת ביפן, אבל גם בצרפת ובארצות הברית.

אך מעבר ליתרון הטכני, שינויים שעברו על השוק הישראלי השנה אפשרו ליצרני הרכב הסיניים לתפוס נתח שוק גדל והולך. ראשית, התברר שהישראלים לא מהססים לאמץ מותגים שהם לא הכירו עד כה, במיוחד כשליצרנים אחרים היתה שנה שבה הם לא השיקו פה מותגים חדשים. שנית, מותגי הרכב הוותיקים סובלים מקשיי אספקה בגלל הקצאות יצרן והחרם הטורקי על ישראל. שתי יצרניות משמעותיות המשווקות בישראל — יונדאי וטויוטה — סובלות מהיעדר דגמים המיוצרים בטורקיה, מה שאיפשר לסינים להיכנס לוואקום שנוצר. ונוסף על כך, לחלק גדול מיצרני הרכב המערביים או הקוריאניים אין בהיצע חשמליות זולות. למעשה, לחלקם הגדול גם אין תוכניות לייצר כאלה, לפחות לא בטווח הקרוב, בגלל חוסר ביקוש במערב. מצב כזה משאיר את שוק הרכב הישראלי "פרוץ" עבור יצרני הרכב הסינים, שכנראה יסיימו את 2024 עם נתח שוק משמעותי.

תומר הדר

‍