בכל בוקר, כשהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, מגיעה למשרדה, עליה לצפות למפגע המשפטי שינחת עליה — למינוי הזוי או לא חוקי, להצעת חוק שנועדה להרוג את שלטון החוק לטובת שלטון הממשלה, לעתירה לבג"ץ שעליה להחליט האם להצטרף לעותרים או לייצג את הממשלה. כבר עתה, במחצית כהונתה, ניתן לקבוע בוודאות שלא היה כאן מעולם יועץ משפטי לממשלה שניצב בפני מקרי קיצון חוקיים וחוקתיים כאלה; שספג כאלה מטחי שטנה ודה־לגיטימציה מצד הממשלה, הקואליציה ומכונות הרעל שמשרתות אותן.

תחת הכסות של "השבת המשילות", מבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות שלוחיו להסיר כל מכשול בדרך לכינון משטר סמכותני, בואכה דיקטטורי. להשלטת "רצון העם" באמצעות מנהיגיו, שהם נתניהו עצמו, רעייתו ובנו, וקואליציית הבלהות שמרפדת ומבטיחה את שלטונם — קבוצה שחבריה המרכזיים הם יריב לוין, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, שלמה קרעי ודודי אמסלם. הניסיון לצייר את החבורה הזו כקלסתרו ובבואתו של הציבור שבשמו הם מדברים ואת רצונו הם מבקשים לכפות הם הדיבה והעלבון הגדולים ביותר שאפשר להוציא על עם ישראל. בנסיבות הבלתי אפשריות האלה, די בעובדה שהיא לא מאבדת את שפיותה כדי להוקיר את אישיותה ועוצמתה.

כאשר חוזרים לנסיבות מינוייה של בהרב מיארה, קשה היה לחזות לאן וכיצד תתגלגל כהונתה. היא התמחתה במשפט האזרחי ולכן מטבע הדברים הייתה נטולת פרופיל ציבורי משמעותי. יו"ר ועדת האיתור, הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון אשר גרוניס, התנגד לבחירתה כי סבר שכישוריה אינם מספקים. מי שהוביל את המינוי, שר המשפטים של ממשלת השינוי, גדעון סער, נחשד כמי שבחר בה כדי שתקל עליו להעביר את חזונו דאז, פיצול התפקיד בין יועץ משפטי לבין תובע כללי. הרקע המקצועי של בהרב־מיארה, שלא כלל משפט פלילי, חיזק השערה זו. נסיבות מינוי אלה לא בישרו על עמוד השדרה, על המצפן והמצפון, שהיא מציגה מדי יום ביומו אל מול הממשלה.

תקצר היריעה מלמנות את זירות המחלוקת שנפערו בין הממשלה ליועצת. סוגיית גיוס בני הישיבות שתוארה כך בפיה: "מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים ומעצימה את הפגיעה בזכות לשוויון"; הניסיון להכפיף את הצבא ומשרדי ממשלה לעורך דין פרטי, ולקבל החלטות קריטיות של ביטחון לאומי לפי חוות דעת של מזכיר הממשלה; מעללי בן גביר בהכפפת המשטרה למרותו כמיליציה פרטית פוליטית תוך תיקון פקודת המשטרה, עליה אמרה היועצת: "העובדה כי במדינת ישראל הוחלט לדחות הצעה (של היועצת, מ"ג) לכלול במפורש בחוק הוראה הקובעת את אופייה הא־פוליטי של המשטרה חייבת להדאיג כל אזרח. זו נורת אזהרה מהבהבת"; הצורך היומיומי כמעט ליירט מינויים הזויים; העימות החזיתי מול נתניהו על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח והמלחמה, והאזהרה מפני האפשרות שהממשלה תחקור את עצמה. "מצב שבו הרשות המבצעת היא שממנה את המנגנון שאמור לבדוק את פעולתה ואת התנהלות ראשיה, יחטיא את המטרה", הסבירה היועצת למי שמוכן לשמוע, אבל מי מוכן.

ועכשיו לשאלה המעניינת איך היא שורדת את הגיהינום הזה, את האתגרים המקצועיים ואת ההכפשות האישיות. לכך יש שלוש תשובות אפשריות. ראשית, דווקא בגלל הקיצוניות והמופרכות המשפטית שבהן נגועות מרבית היוזמות — קל יותר לגבש עמדה משפטית נקייה ונחושה. דווקא כשהשחור והלבן כל כך ברורים קל יותר להתכנס לחוות דעת משפטיות ברורות. שנית, היועצת מקבלת רוח גבית תומכת ממיטב המשפטנים והמוסדות המשפטיים. מעורכי הדין הבכירים, מלשכת עורכי הדין, ממכוני מחקר, מהאקדמיה והכי חשוב מבית המשפט העליון שמאמץ בכל העתירות את עמדתה. במילים אחרות, האקו־סיסטם המשפטי עוטף אותה, מחבק ומחזק אותה. לא כולם כמובן. אבל כאשר רואים מי המשפטנים שמתייצבים נגדה ולצידה של ההפיכה המשטרית, את האיכות המקצועית שלהם, ניתן להעריך שמרביתם לא נמנים על העשירונים העליונים בתחומי התמחותם.

התשובה השלישית לשאלה איך היא שורדת טמונה במעטפת המקצועית שמסייעת לה במשרד המשפטים. את חלקם היא ירשה מקודמה אביחי מנדלבליט וחלק הגיעו אחריו. מדובר בקבוצה איכותית, מקצועית ומסורה לשליחות הציבורית ובעלת ניסיון רב בשירות הציבורי, חלקם בעלי תואר ד"ר בתחומים הרלוונטיים לעיסוקי היועצת מול הקליינטים שלה בממשלה כמו קלון, הפרת אמונים והדין הבינלאומי. ואלה הם:

ד"ר גיל לימון, המשנה בתחום ציבורי־מנהלי, שעוסק בעיקר בהיבטים משפטיים של עבודת הממשלה ובתחומי ביטחון. מנסח וחתום על ההתכתבות הענפה שבין היועצת לבין גורמי הממשלה; עו"ד שרון אפק, אלוף במיל', לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי שמכהן כמנהל המערך של מחלקות ייעוץ וחקיקה; ד"ר חגי הרוש, מומחה למשפט פלילי, שנושא הדוקטורט שלו הוא עבירות שיש עימן קלון; עו"ד אביטל סומפולינסקי, משנה ליועצת בתחום ציבורי־חוקתי, עוסקת במשפט חוקתי וזכויות אדם; ד"ר גיל־עד נועם, משנה בתחום המשפט הבינלאומי שהדוקטורט שלו טריבונאלים בינלאומיים הפך אותו לציר שמוביל את ייצוג המדינה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג; וד"ר יונתן קרמר, עוזר ליועצת, ובעל דוקטורט בהפרת אמונים במשפט הפלילי.

משה גורלי

‍