ל"הצלחות אבות רבים" אומר המשפט השחוק, ואין תחום בעולם הטכנולוגיה שזכה ליותר חברים חדשים להצלחה מאשר "בינה מלאכותית". התחום שקיים כמעט 70 שנה זוכה בשנתיים האחרונות לעניין ציבורי רב ואלו הפועלים בו לתארים מפוארים, כמו "אבי הבינה המלאכותית". בינה מלאכותית נהנית מעניין כה גדול בשיח הציבורי שהיא קיבלה רשימת "100 המשפיעים" רק לעצמה ב־"The Times", שהמציא את הפורמט.

אין מה להלין. הקפיצה העצומה שהתקיימה בתחום מאז הושק ChatGPT בשלהי 2022, ניכרת בחלקים רבים בחיינו. אף שהיא שם כבר שנים, רק עכשיו כל מי שיש לו גישה לאינטרנט יכול להתנסות בה בעצמו להלחין שירים או לסכם מאמרים. זהו שינוי מהותי מעבודתה בצללים במנועי חיפוש או רשתות חברתיות. מאחורי העניין הגדול, יש גם הון רב — לפי Crunchbase ונכון לספטמבר כ־35% מכל ההון שגויס השנה בארה"ב על ידי סטארטאפים הלכו לחברות שקשורות לבינה מלאכותית. מדובר על השיעור הגבוה ביותר שנרשם אי פעם לתחום, אפילו גבוה מזה של 2023, אז OpenAI גייסה 10 מיליארד דולר ממיקרוסופט. מרבית הכסף הגדול זרם לחברות בודדות שבונות טכנולוגיה ולא אפליקציות, בשנה החולפת xAI של אילון מאסק כיכב כשרשם במאי גיוס עצום – 6 מיליארד דולר בסבב ב'. מאסק אגב, זכה לכתף קרה מהטיים ולא נכנס לרשימת 100 המשפיעים. סקרלט ג'והנסן, לעומת זאת, כן.

אבל זה לא רק כסף, אלא בעיקר גם השינויים העמוקים שאפליקציות שונות של בינה מלאכותית מייצרות ביום־יום. אלו הפכו אתגר של ממש לתחומים רבים — מספרות וחינוך, דרך שירה ומוזיקה ועד כימיה ופיזיקה. בוטים מתוחכמים עוזרים היום לפענח תיקים רפואיים, לכתוב שורות קוד ולהלחין שירים. מודלים מתקדמים ומתוחכמים יותר מסייעים לבניית רובוטים דמויי אדם למטרות כלליות, לזהות תרכובות אנטיביוטיות חדשות ותבניות אקלים ולפענח שפות עתיקות. אך עם כל עוצמה גדולה באה גם אחריות גדולה — ההייפ הגדול סביב בינה מלאכותית הביא להתעוררות עזה מצד רגולטורים ומחוקקים שממהרים היום לנסח את כללי התחום. הם למדו מניסיון מר מהרשתות החברתיות שאסור לתת למפלצות טכנולוגיה לפרוח ללא פיקוח וקווים מנחים, כדי שאלו יפעלו במסגרת הסדר החברתי ולמען החברה לא רק באמצעותה.

ויקי אוסלנדר

‍