למילה "אקזיט" שמור מקום של כבוד בלקסיקון הישראלי. אקזיט הוא התשובה הישראלית לחלום האמריקאי — המזומנים שנוחתים בחשבון הבנק, התמונות המחויכות בתקשורת והילת ההצלחה שמתלווה לכך. באופן כמעט בלתי נתפס, למרות היותה של 2024 שנת משבר ומלחמה בישראל, מכונת האקזיטים המשיכה השנה לעבוד. מאז 7 באוקטובר נמכרו חברות ישראליות ביותר מ־12 מיליארד דולר, בדומה ל־2023. אבל אליה וקוץ בה: בשנה האחרונה נחתמו הרבה יותר עסקאות למכירת סטארט־אפים צעירים יחסית, בסכומים של מאות מיליוני דולרים. כאלה שב־2021 היזמים המקומיים אמרו ש"לא יקומו עבורן בבוקר".

אז כמובן זו היתה הקצנה, אבל גם לחגיגת האקזיטים של 2024 מתלווה טעם חמצמץ. כל אקזיט, וברוב המקרים מדובר במכירה לחברות זרות, מקטין עוד קצת את השכבה העתידית של חברות הענק הישראליות. בעשור האחרון אחד השינויים העמוקים והחשובים בהייטק הישראלי היתה ההבנה שאפשר להצליח להפוך לחברה גדולה באופן עצמאי. כמו מאנדיי, טאבולה, ג'ייפרוג ורבות נוספות. הטלטלה שעוברת על ישראל מתחילת ימי ההפיכה המשטרית ועד המלחמה המתפתחת ממש כעת בצפון, משפיעה באופן כמעט בלתי מודע על היזמים. הם מעדיפים להקטין את הסיכון, ולקחת את המזומן כשאפשר, כי מי יודע מה יהיה מחר. אקזיטים משמעותיים משפיעים לטובה על הכלכלה המקומית, תורמים להכנסות ממס ולגאווה הלאומית. אקזיטים שבאים לאוויר העולם מתוך לחץ משפיעים לרעה, כי הם כורתים את העץ שעליו צומח ההייטק המקומי.

סופי שולמן

‍