השנה האחרונה תיזכר כשנה שבה תאוות בצע והירדמות בשמירה של הרגולטורים הביאה למחיקה של כמעט 3 מיליארד שקל של חוסכים. בחודשים האחרונים רבו המקרים שבהם סוכני וסוכנויות ביטוח פיתו את המשקיעים שלהם להשקיע ב"השקעות אלטרנטיביות", כלומר השקעות שאינן כלולות בשוק ההון בלי לפרט את גודל הסיכון בהן.

המקרה הידוע והחמור ביותר היה העברת כספי חוסכים לקרנות חוץ בחברת הגמל של סלייס שקרסה. סוכני ביטוח וחברות שיווק שכנעו חוסכים להעביר את כל חסכונותיהם לקופות בניהול אישי בסלייס ומשם להשקיע ב"קרנות חוץ", שאינן עומדות בתקן השקעה. כך כ־850 מיליון שקל הוצאו מהקופות ומקומן לא נודע מאז, באחד המשברים הגדולים ביותר שידע ענף הגמל בישראל מעודו.  

מעבר לסלייס בחודשים האחרונים חשף כלכליסט שלל מקרים שבהם סוכני ביטוח הצליחו לצרף משקיעים רגילים למיני השקעות אלטרנטיביות, תוך שהם נוקטים תחבולות שונות מתחת לאפם של שני הרגולטורים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. חברת פרסונל אינווסט, לדוגמה, גייסה חצי מיליארד שקל ממשקיעים רגילים עבור השקעה בהתחדשות עירונית. ההשקעה נעשתה כ"הלוואה", מה שאפשר לפרסונל להציע את ההשקעה הזו ליותר מ־1,000 לקוחות. החברה קרסה בחודש האחרון ומונה לה נאמן כדי להציל חלק מהנכסים.

שיטה אחרת אותה מצאו סוכנויות ביטוח הוא הקמת שותפויות השקעה שמשקיעות במספר פרויקטים לא סחירים במינונים שונים. כך גייס בית ההשקעות וולת'סטון 800 מיליון שקל ממשקיעים רגילים עד שקרס. דרך שיווק נוספת היא השקת תעודות מעקב המכונות AMC. התעודות עוקבות אחרי השקעות לא סחירות במינונים שונים. בצורה זו שיווקו למשקיעים רגילים השקעה בקרן מונטרו, שגם היא קרסה לאחר שהסתירה כי היא בחובות מהמשקיעים הישראליים ומחקה כ־400 מיליון שקל.

רשות שוק ההון בראשות עמית גל הפקיעה אל השליטה בסלייס מבעלי השליטה הקודמים משפחת גולדברג, ורשות ניירות ערך בראשות ספי זינגר מנהלת חקירות נגד וולת'סטון ובעלי השליטה בפרסונל. אולם צמד הרגולטורים כשל מלזהות את הבעיות בעת היווצרותן ואת המיליארדים אין להשיב.  

אלמוג עזר

‍