פעילותה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) משקפת את עמדותיה הקיצוניות והמשיחיות למען המתנחלים, ששלחו אותה לממשלה, כמו גם את ניתוקה מהציבור הכללי בישראל. בישיבת הממשלה ב־8 באוקטובר 2023, יממה לאחר האסון הלאומי, כשיישובים שלמים עדיין היו מוחזקים בידי מחבלי הנוחבה, התעקשה סטרוק לומר לשרים "קודם כל חג שמח". בתחילת מאי קבעה כי "העסקה איומה. לממשלה שזורקת הכל לפח בשביל להחזיר 22 או 33 איש אין זכות קיום". וכאילו לא די בכך, ביולי אמרה לתושבים מהר חברון "זהו כמו תקופה של נס. מרגישה כמו מישהי שעומדת ברמזור ואז יש אור ירוק". וגם קצת ניתוק כלכלי – בינואר 2024, כשרבבות בעלי עסקים ומילואימניקים לא ידעו כיצד לגמור את החודש, קבלה על כך ש"יש שרים שלא גומרים את החודש". משכורת שר היא כ־53 אלף שקל ברוטו בחודש. הקיצוניות של סטרוק רק מחוזקת על ידי רה"מ נתניהו. לפני שבועיים תקפה בישיבת הממשלה את סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם: "מי שמכם לתת לערביי יו"ש, שאף אחד לא נותן להם להגיע לפתח תקווה, להסתובב בצירים מרכזיים ביו"ש? למה פתחתם הכל? אתם מפקירים את החיים שלנו". נתניהו מיהר להחמיא: "היה את קאטו הזקן, את אורית הצעירה, שחוזרת על זה שוב ושוב ובצדק". למשרד ההתיישבות אין זכות קיום ומזמן היה צריך לסגור אותו ולאחדו עם משרד הנגב והגליל. סטרוק מנתבת דרכו מאות מיליונים להתנחלויות, לזהות יהודית, לאכיפה בשטחי C ועוד. נתניהו נתן לסטרוק כספים קואליציוניים פוליטיים של כ־1 מיליארד שקל לשנים 2023–2024 למימוש האג'נדה שלה, וגם שלו. בסופו של דבר נתניהו מחבק אותה ואת מפלגתה הנחוצים לשרידות שלטונו.

צבי זרחיה

‍