נשים חרדיות הן כ־6% מהאוכלוסייה בישראל, אבל הנוכחות הציבורית שלהן דלה יחסית. עם זאת, האשה החרדית היא מנוע קריטי ומוביל מאחורי הקהילה כולה, זו השמרנית וזו המשתלבת גם יחד.

העולם החרדי השמרני מתבסס על הנכונות הערכית של נשים לפרנס את בני זוגן ולהחזיק את הבית, ובעשורים האחרונים זינק שיעור התעסוקה שלהן והוא נושק לזה של המגזר הכללי. ההשתלבות של נשים במקומות עבודה חילוניים והגידול ביכולת ההשתכרות שלהן משפיעים על יחסי הכוחות בבית, ומדאיגים את הממסד החרדי.

בעולם החרדי המשתלב יש נוכחות גוברת של נשים בתחומי חיים רבים. יש גידול עקבי בנשים חרדיות המחזיקות בתארים מתקדמים, וראויות לציון חוקרות חרדיות שעוסקות בחברה החרדית.  

מעבר לכך, יש השתלבות של נשים חרדיות בעמדות בכירות בשירות המדינה, ונוכחות גוברת במדיה החברתית ובתקשורת הכללית, כמו מרב סבר, אריאלה שטרנבוך, אפרת שוקרון, ציפי לביא ועוד. תוכניות המנהיגות הבולטות לציבור החרדי (שלוחי ציבור ומכון מנדל) מנוהלות זה שנים על ידי ד"ר נעמי פרל. ואולי חשוב מכל, בשנים האחרונות יש התקדמות שקטה אך עקבית בכל הקשור ללימוד תורה על ידי נשים חרדיות, בהובלתן של נשים בעלות ידע תורני רחב, כמו עו"ד ורדית רוזנבלום, שרי קרויזר, תהילה גאדו, ומלכי רוטנר.

שלמה טייטלבאום

‍