הוא פרץ לתודעה הישראלית עם הסכם הנורמליזציה ההיסטורי בין איחוד האמירויות לישראל. לראשונה זה למעלה משני עשורים, הפך מוחמד בן זאיד למנהיג הערבי הראשון שפועל בגלוי לקיום יחסים דיפלומטיים וכלכליים מלאים עם ירושלים והפיח תקווה שעוד מדינות מפרציות יקבלו החלטה דומה.

מי שעוקב אחרי המזרח התיכון יודע שבן זאיד הוא האיש החזק בציר הסוני המתון, וזאת לאור היחלשות מוקדי הכוח המסורתיים, בעיקר מצרים. עם הון של קרוב ל־2 טריליון דולר, בן זאיד פועל נמרצות לשנות את פניו של המזרח התיכון ולא לאפשר לאסלאם הפוליטי להרים ראש — דבר שתואם את האינטרס הישראלי. זה מגיע דווקא ממי שחונך על ברכי האחים המוסלמים אך עבר מהפך אידיאולוגי מאז פיגועי ה־11 בספטמבר וביתר שאת מאז "האביב הערבי".

בן זאיד מממן מערכה צבאית בכמה חזיתות נגד המשטרים הקיצוניים לתפישתו, המאיימים על עתיד המזרח התיכון בכלל וארצו בפרט. בתימן הוא נלחם כדי למגר את ההשפעה האיראנית ובלוב הוא מממן קמפיין צבאי כדי לבלום את המיליציות הנאמנות למשטר האסלאמיסטי של ארדואן.

יחסים מסחריים וביטחוניים בין ישראל לבין האמירויות התקיימו עוד לפני ההכרזה הרשמית, אבל המסר שהעביר בן זאיד לאזור חשוב ואמור לתת דחיפה משמעותית לפעילות הכלכלית. הפוטנציאל העסקי, המסחרי והתיירותי עבור המדינות עצום. למדינה המפרצית רעב ויכולת מימון כמעט בלתי מוגבלים לפיתוח טכנולוגי ומדעי ובאבו דאבי מאמינים כי ישראל היא השותפה המתאימה לקדם את המחקר ולהחדרת טכנולוגיות חדשות.

דורון פסקין

‍