יו"ר מפלגת ימינה, ח"כ נפתלי בנט, נשאר מחוץ לממשלת החירום שאותה הקים ראש הממשלה נתניהו במאי 2020. עוד לפני שנאלץ לפנות את לשכת שר הביטחון בקריה, בנט דרש להעביר למערכת הביטחון את האחריות לטיפול בקורונה, למנות פרויקטור, להגדיל את היקף הבדיקות, החקירות והבידודים, להפעיל "מודל רמזור", לבצע הסברה אחודה וסדורה, ולהקים מערכת מידע מרכזית אחת. נתניהו לא נענה לדרישותיו של בנט כשהיה חלק מהממשלה. רק אחרי שעזב אותה, חלקן דווקא מומשו.

ביושבו באופוזיציה, בנט הפגוע הפשיל שרוולים והחל להפגיז בתוכניות לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, ואף הקים "קבינט קורונה חליפי", שבו משתתפים מומחים בתחומי הבריאות והביטחון. הוא קיים שורה של מסיבות עיתונאים בשידור חי בפייסבוק וביוטיוב, ובהן השיב לשאלות על המשבר הכלכלי, על מיגור הקורונה וכמובן על המצב הפוליטי. הצעותיו יצרו הד ציבורי, ובסקרי דעת קהל זינקה ימינה בראשותו ל־19–20 מנדטים. במערכת הפוליטית מתקשים להאמין שבסופו של דבר אם ייערכו בקרוב הבחירות ישיג בנט את הנתון הזה, כי ברגע האחרון נתניהו "שותה" לימינה את הקולות.

בנט כבר עבר את התרגיל הזה מספיק פעמים, והפעם הוא מנסה להיערך אליו מראש: הוא הכריז על מועמדותו לראשות הממשלה מול נתניהו (ובני גנץ, ואביגדור ליברמן ויאיר לפיד), ומתכוון לתקוף את נתניהו מימין ולגייס סביבו מספר מנדטים דו־ספרתי. ביום פקודה בכוונתו להציג קמפיין אגרסיבי נגד נתניהו, מי שנחשב לשותפו הטבעי. בנט אמנם בירך על הסכם השלום שנתניהו השיג עם איחוד האמירויות, אבל מתח ביקורת חריפה על נתניהו, שלא ביצע את החלת הריבונות על יהודה ושומרון.

נתניהו מייחל שבבחירות הקרובות ישיג גוש הימין רוב של 62 מנדטים ויכתיר אותו שוב לראש הממשלה. ברוב תסריטי הבחירות בנט צפוי להיות לשון המאזניים, מאחר שהמפלגות החרדיות נמצאות בכיסו של נתניהו. במקרה כזה בנט ידרוש את תיק הביטחון, ואיילת שקד את תיק המשפטים. ככל שיהיו לבנט יותר מנדטים נתניהו יזיע יותר, כפי שקרה ערב הקמת הממשלה ה־34, כשהפעם הוא עשוי לדרוש גם רוטציה בראשות הממשלה כתנאי להצטרפותו אליה.

צבי זרחיה

‍