ביולי האחרון רעדה האדמה בעולם האנרגיה המקומי, כאשר נודע כי הענקית העולמית שברון בדרכה לישראל. מדובר באחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, המחזיקה בפעילות ענפה באזור המפרץ הפרסי עתיר הנפט. עד לא מזמן האזור הזה הרגיש עבור ישראלים רבים כמו עולם אחר, מלא מדינות ערביות עוינות. כניסתה של שברון עשויה להתברר כקו פרשת המים בשינוי התפיסה הזאת וכגשר בין ישראל למדינות המפרץ.

שברון נכנסה לישראל לאחר שרכשה את נכסי הנפט של חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שכבר היתה מעורבת פה בעסקה בהיקף כולל של כ־13 מיליארד דולר. אבל לא משנה מה הסיבה, התוצאה היא הרחבה משמעותית של הקשרים העסקיים של ישראל מול מדינות שעד לפני עשור לא הכירו בקיומה של מדינת היהודים. נרמול היחסים עם איחוד האמירויות עשוי להיות רק ההתחלה.

מימושו של חזון אחרית הימים הזה תלוי במידה רבה בשברון, ובעיקר ביו"ר ומנכ"ל החברה מייק וירת'. באחת השיחות שקיים עם משקיעים השנה, אמר וירת' כי האזור שבין מצרים ללבנון רווי בגז ונפט, ולתפיסתו "הדרישה לגז טבעי באזור ממשיכה לגדול. כולם יודעים שהגז הטבעי מחליף פחם והדרישה הזו תתמוך בפיתוחים נוספים בעתיד". ככל שוירת' יתמיד בחזון הזה ולא יממש את נכסי נובל הישראלים, שברון תוכל לשמש כזרוע האנרגיה הלא־רשמית של מדינת ישראל בעולם הערבי - לפחות עד שהמעבר לאנרגיה מתחדשת יטרוף את כל הקלפים.

ליאור גוטמן

‍