ב־7 בפברואר מת ד"ר לי וונליאנג מקוביד־19, מחלת הריאות שגורם נגיף הקורונה. לי היה רופא עיניים סיני שעבד בבית החולים בעיר ווהאן, מוקד התפרצות נגיף הקורונה. חודשיים קודם לכן הוא התריע מפני וירוס חדש הדומה לסארס שהתגלה בבית החולים. לאחר ששיתף את עמיתיו בגילויו ברשת החברתית WeChat, גרמו לו הרשויות בווהאן לחתום על מסמך שלפיו הפיץ שקרים. זמן קצר לאחר מכן, מת מהמחלה שממנה ניסה להזהיר.

"אם המידע על המגפה היה מגיע לבכירים מוקדם יותר, אני חושב שהמצב היה טוב בהרבה", אמר לי ל"ניו יורק טיימס" ערב מותו, ועשה מעשה נועז עבור אזרח סיני: העביר ביקורת על מדיניות ההשתקה של המשטר בבייג'ינג. יממה לאחר מותו שיגרה קבוצת אקדמאים מסין מסר דומה לממשל.

עד התפרצות הקורונה עוד היה אפשר להתייחס לצנזורה הסינית כמשהו שקורה "שם". כן, חופש הביטוי הוא חירות בסיסית ושלילתו מהווה פגיעה בזכויות אדם, אבל זו בעיה של הסינים. עכשיו כבר ברור שהצנזורה הסינית היא בעיה שמגיעה לכל מקום על פני כדור הארץ - ומותירה אחריה חללים. הזעקה של לי נגד האיום הזה עזרה לעולם להבין את מחיר האדישות.

עדי ברק

‍