ברק רוזן ואסי טוכמאיר עשו השנה קפיצת ענק כששמו רגל בדלת במפעל החיים של שני טייקונים ותיקים — אלפרד אקירוב וחיים כצמן. ישראל קנדה של רוזן וטוכמאיר רכשה נתח מאלרוב נדל"ן שבשליטת אקירוב, ובשוק נפוצו שמועות שבכוונתם להשתלט על החברה (מה שלא קרה). בהמשך הם רכשו מאחורי גבו של כצמן נתח מנורסטאר, החברה־האם של ענקית הנדל"ן גזית גלוב, ואילצו אותו למכור להם עוד מניות וגם לשתף פעולה. אחר כך הם אף הגיעו עם כצמן להסכמות שלפיהן יהפכו לבעלי השליטה בקבוצת גזית גלוב. האינפלציה ועליית הריבית הביאו לנסיגה מהתוכנית הזו, אבל זה לא משנה: המשנה הוא שהשניים נכנסו בדלת הראשית למועדון אנשי העסקים הגדולים.

גם לבדה, ישראל קנדה היא חברת נדל"ן גדולה שמגלה פעלתנות־יתר, כשהיא רוכשת קרקעות רבות במחירים גבוהים ומוכרת חלקים מהן ברווח גדול — אבל הקרבות מול אקירוב וכצמן הציבו את מי שהחלו כמתווכי נדל"ן ברעננה במקום אחר לגמרי. כיום הקהילה העסקית רואה בהם חברים מvשורה הראשונה, והמוסדיים ששים לשתף איתם פעולה.

המצב המאקרו־כלכלי הנוכחי אמנם מציב סימן שאלה מעל שוק הנדל"ן המקומי, בעיקר בגזרת דירות היוקרה שבהן מתמחה ישראל קנדה, אולם ברור שלכל כיוון שהשוק הזה ילך — רוזן וטוכמאיר יהיו מהראשונים לנקוט פעולה. והדבר נכון לא רק לגבי שוק הנדל"ן: איש לא יופתע מכל מהלך, גדול ככל שיהיה, שיבצעו שני אלה.

מהצד עומדים גם אלו שמביטים בספקנות על השניים. אלו סבורים שהם בלעו מהר מדי ויותר מדי, ושבבוא הזמן הם ישלמו את המחיר ויצטרפו לרשימת אנשי העסקים שאיבדו את עולמם כשנטלו סיכונים גדולים מדי. ימים יגידו.