< לכתבה הקודמת

לכתבה הבאה >

< לכתבה הקודמת

לכתבה הבאה >

18

19

נעם וימן

מנכ”ל דיפלומט

היבואנים: נועם וימן

מנכ"ל דיפלומט

יוקר המחיה שבוי בידי היבואנים הגדולים

הסכמי בלעדיות והתנהלות מתחת לרדאר התקשורתי מאפשרים ליבואנים לתדלק את יוקר המחיה בישראל

עליות המחירים בשוק מוצרי הצריכה, שהחלו ביוני האחרון וצפויות להימשך בחודשים הקרובים, מעוררות ומתדלקות את השיח הציבורי על יוקר המחיה בישראל. אלא שבעוד כל ישראלי יודע להטיל את האחריות למצב על עופרה שטראוס, יו"ר ובעלת השליטה בקבוצת שטראוס, כמו גם על תנובה, קוקה־קולה ישראל ואסם, יש מי שהשפעתם לא פחות משמעותית, אך הם אינם מוכרים לציבור הרחב. על ההגדרה הזאת עונים שני היבואנים הגדולים: נועם וימן, מנכ"ל ומבעלי השליטה בחברת דיפלומט, ויוני שסטוביץ, בעליה של שסטוביץ. אף שמדובר במתחרים, רב המשותף על המפריד בין השניים. וימן ושסטוביץ הם בנים ממשיכים בחברות שייסדו הוריהם, ואותן הפכו בעשורים האחרונים למובילות שוק מוצרי הצריכה בישראל. שניהם רקמו לאורך השנים הסכמי בלעדיות למותגים המובילים בעולם, ושניהם מתנהלים מתחת לרדאר התקשורתי. לפני כחצי שנה הפכה דיפלומט לציבורית והונפקה בבורסה לני”ע בתל אביב, והסטטוס החדש של החברה איפשר הצצה חלקית לנעשה מאחורי הקלעים בתחום. הדו”חות הכספיים של דיפלומט חשפו כי מכירות החברה הסתכמו ב־2.7 מיליארד שקל בשנת 2020, מתוכם כ־1.6 מיליארד שקל בישראל. על פי הערכות, מכירות שסטוביץ בשוק הקמעונאי הסתכמו באותה תקופה בכ־1 מיליארד שקל.

שמם של השניים עלה בחודש שעבר על רקע הרפורמות בחוק ההסדרים, שאחת מהן נוגעת למתן הקלות ביבוא תמרוקים ומזון. הוצאת הרפורמה מטיוטת החוק חוללה גל שמועות לפיהן החברות פעלו לטובת המהלך באמצעות לוביסטים. ההכחשות של החברות וחזרתה של הרפורמה לנוסח שעבר בממשלה לא שינו את התפיסה לפיה דיפלומט ושסטוביץ, הנפגעות מיבוא מקביל, גורמות לכך שהצרכן הישראלי משלם הרבה יותר מהאירופי.

הטלת האחריות התבססה לאורך השנים על תחושות הקיפוח של ישראלים שנחשפו לפערי המחירים בזמן החופשות בחו”ל. אלא שתשקיף שפרסמה דיפלומט לקראת ההנפקה נתן לתחושות הללו תוקף, כשחשף שהחברה נהנתה ב־2020 מרווחיות גולמית של 20%, אחרי מגמת עלייה בשנים האחרונות, על המוצרים שהיא קונה מיצרנים כמו ג'ילט, היינץ, קלוגס, אוריאו ועוד. אלא שבעוד במדינות אחרות כמו דרום אפריקה וגאורגיה, דיפלומט פועלת על בסיס רווחיות תפעולית של 2%–3%, בארץ היא גורפת 6% רווחיות תפעולית. בחברה הסבירו את הפערים בכך שכשחקן חיצוני וחדש בחו”ל, עליה לנסות להשתלב באמצעות מחירים אטרקטיביים.

גם התנהלותה של שסטוביץ, כפי שנחשפה בבדיקת רשות התחרות ב־2019, עוררה תרעומת ציבורית. מהבדיקה עלה כי שסטוביץ, השולטת בשוק משחות השיניים בישראל עם המותג קולגייט, מדווחת לחברה העולמית על מוצרים ביבוא מקביל שנמכרים בישראל. מידע זה מאפשר לחברה בחו”ל לחסום גורמים המוכרים לשוק המקומי מוצרים של קולגייט ביבוא מקביל. בחברה טענו כי הדיווח נעשה כדי לאתר בשוק משחות שיניים מזויפות או כאלו שלא קיבלו רישיון מאת משרד הבריאות ולא אושרו לשימוש בישראל. הממונה על התחרות הודיעה לחברה כי היא שוקלת להפעיל את סמכותה ולהורות לה לא לדווח לקולגייט העולמית, אך במסגרת הסכם פשרה נקבע כי שסטוביץ תוכל לדווח לקולגייט תחת מגבלות. כך תוכל בפועל להמשיך ולבלום מתחרים. גם אם תעבור הרפורמה במסגרת התקציב, נראה שהסכמי הבלעדיות שבידי וימן ושסטוביץ ימנעו את הוזלת המוצרים בישראל.

נורית קדוש

עוד בדירוג: