גדעון סער נכנס בסערה למשרד המשפטים. להבדיל מקודמו, בני גנץ, שהסתפק בהגנת המבצר מפני הפורעים שצרו עליו, לסער — שגדל במשרד כעוזר משפטי לפרקליטת המדינה עדנה ארבל — יש אג'נדה שהוא נחוש להגשים. עיקרי האג'נדה הזו נטועים במספר סעיפים: ראשית, הגברת היעילות בהליכים האזרחיים והפליליים. שנית, שימוש זהיר יותר במשפט הפלילי ("המדינה מרבה להגיש כתבי אישום נגד אזרחיה... על מערכת המשפט לעבור תמורה דה־פליליזציה בעברות הקלות ולהמיר עברות פליליות רבות בעברות מינימליות של ברירת קנס", אמר סער עם כניסתו למשרד). שלישית, הסדרת היחסים בין הכנסת לבית המשפט, כלומר קידום חוק יסוד: החקיקה. רביעית, והיהלום שבכתר: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים – יועץ, ותובע כללי. כלומר, הקמת פיקוד דו־ראשי במשרד המשפטים – פרקליט המדינה יהיה ראש לתביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יתרכז בייעוץ.

סער כבר החל להשיק מהלכים לקידומן של מטרות אלה: הוקמה ועדה בראשותו לגיבוש חוק יסוד: החקיקה. הופץ תזכיר חוק לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין. הופץ תזכיר חוק שנועד להקמת בית דין מנהלי לתעבורה, כדי לצמצם את ההליכים הפליליים בעבירות תנועה (קבלת קנס ונקודות על עבירת תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, אלא תדון בדיון מינהלי ולרוב לא תדרוש הגעה פיזית לדיון). הוא דוחף גם לקידום חקיקה להקמת בתי משפט קהילתיים, שביסודם גישת השיקום ושילוב העבריין בחברה, במקומות שבהם הרקע הפלילי נגזר מבעיות אישיות, חברתיות וכלכליות כהתמכרויות, חיים בעוני, הדרה חברתית ועוד.

סער הביא למינוי הקבע של עו"ד עמית אייסמן כפרקליט המדינה, אבל אם ירצה להספיק לפצל את תפקיד היועץ כבר בקדנציה הקרובה, אחרי מנדלבליט שמסיים בפברואר 2022, עליו להשלים את התשתית החקיקתית כבר בחודשים הקרובים — זאת כדי שוועדת האיתור תדע להציע את התפקיד ליועץ קצוץ כנפיים וסמכויות כבר עכשיו. אין ספק שבמתכונת החדשה תפחת האטרקטיביות של התפקיד באופן שירתיע אנשים איכותיים. המהלך של פיצול תפקיד היועץ הוא לא פחות ממהפכה במבנה המשפטי של ישראל וגם אם יש טעמים טובים לכך, המהלך דורש חשיבה רצינית שלא בטוח אם תמוצה ותתלבן כבר במינוי הקרוב.

משה גורלי