משימתו העיקרית של יו"ר הכנסת מיקי לוי היא לשקם את מעמדה של הכנסת, להחזיר לה את השפיות ואת הכבוד ולהנמיך את הלהבות בין הקואליציה לאופוזיציה. השיח בכנסת הפך בשנים האחרונות לאלים, פוגעני, ומסית כשחברי כנסת צעקו, גידפו זה את זה, וביישו את הרשות המחוקקת. חברי הכנסת השתלחו אלה באלה, תוך שימוש בביטויים קשים, קללות, זלזול בחברי כנסת בשל מוצאם ומגבלותיהם הפיזיות.

כאופוזיציונר, לוי עצמו היה תקיף בדיונים. "חטאתי והתבטאתי במלים קשות והתנצלתי על כך, אולם לא קראתי בשמות ובכינויים קשים", אמר בדיון שקיים בוועדת הכנסת בניסיון להחזיר את השפיות למשכן.

המתח בין הקואליציה לאופוזיציה עלה מדרגה סביב חלוקת ועדות הכנסת. באופוזיציה טענו לקיפוח, עתרו לבג"ץ, ולראשונה לאחר זמן רב, הקמת הוועדות לא נעשתה בתיאום בין הקואליציה לאופוזיציה. לוי אומנם שייך לקואליציה, אבל כיו"ר הכנסת הוא ניסה לתווך בחודשים האחרונים בין הצדדים. הוא דרש מחבריו לקואליציה להקצות ועדה לאופוזיציה, לצמצם את היחס בוועדות לטובת האופוזיציה ולמנות עוד שני סגני יו”ר מהאופוזיציה. כמו כן במסגרת ההתערבות שלו, הקואליציה תמכה במועמד האופוזיציה לוועדה למינוי שופטים והחזירה את הנוהג שהיה מקובל בעבר.

לוי גם נדרש להקטין את ההתלהמות בין הכנסת לבין הרשות השופטת, אחרי שקודמיו בתפקיד, יולי אדלשטיין ויריב לוין, לא היססו לתקוף את בג"ץ ולקרוא שלא לממש את פסיקותיו. התופעות השליליות הללו בבית המחוקקים הישראלי גרמו לירידה באמון הציבור בכנסת ולוי כיו"ר צריך לעצור את הסחף בהתנהגות, לא רק בין חברי הכנסת לבין עצמם, אלא, גם את הסחף באמון הציבורי בנבחריו. לוי שהבטיח להיות ממלכתי, יזדקק לשיתוף פעולה מהאופוזיציה, אבל נראה שלא יזכה לכך ושלקראת דיוני התקציב במליאה - האווירה רק תתלהט יותר.

צבי זרחיה