עם הפעלת ההחלטה לאפשר את מנת החיסון השלישית נגד וירוס הקורונה, טלפן ראש הממשלה נפתלי בנט אל נשיא המדינה יצחק הרצוג וביקש ממנו להתחסן ביחד ועם בנות זוגם, מיכל הרצוג וגילת בנט. הרצוג הסכים מיד. קודם לכן, שבועיים וחצי לאחר שנכנס לבית הנשיא, הזמינו מיכל ויצחק הרצוג את נפתלי וגילת בנט לארוחת ערב במשכן. לכאורה היה ניתן לומר כי אלו זוטות, וממילא כך צריכים לנהוג הנשיא וראש הממשלה זה עם זה. אלא שמדובר בשינוי דרסטי ביחסים בין בית הנשיא לבין מעון ראש הממשלה, אחרי שנים של איבה וסלידה בין הנשיא הקודם ראובן ריבלין לבין ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו.

בני הזוג נתניהו לא הוזמנו בשלהי הקדנציה לבית הנשיא. בפעם האחרונה שבה הטיל ריבלין על נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, הוא הסתפק בשיגור מנכ"ל בית הנשיא אז הראל טובי כדי למסור את המכתב לשומר ברחוב בלפור.

אגב, הרצוג הזמין למשכן הנשיא את נתניהו בתוקף תפקידו כראש האופוזיציה, והוא נפגש גם עם שורה של חברי כנסת וראשי מפלגות, מיו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ’, ששטח בפניו את חזונו למדינה יהודית, ועד ראשי המגזר הערבי. משרת הנשיא במדינת ישראל היא ייצוגית. הנשיא משפיע באמצעות מעמדו, ולכן הכוח שלו נגזר, מתוקף תפקידו, כ"כוח רך" בחברה הישראלית.  

הרצוג, בנו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, ונכדו של הרב הראשי הראשון לישראל יצחק אייזק הלוי הרצוג, שר וחבר כנסת בעבר וראש מפלגת העבודה לשעבר, זוכה לאהדה ציבורית רחבה, ועוד טרם היבחרו הכריז על רצונו להיות "הנשיא של כולם". בחודשיים הראשונים לכהונתו כבר החל במהלכים לאחד את הקרעים בעם, שהלכו והעמיקו בתקופת נתניהו, פעל לעצור את הפחד ואת המילים שמתדלקות את השנאה, ובמקביל החל לפעול להגברת התקווה, האחדות וההסכמה בין חלקי העם.

הרצוג, שבעבר שימש כשר העבודה והרווחה, עומד להיות העובד הסוציאלי מספר אחת של מדינת ישראל שיפעל לקירוב הלבבות. יחד עם רעייתו מיכל, שפועלת בשנים האחרונות לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, הוא מתכוון לטפל בכל ה"כאבים" של החברה הישראלית: חברה, חינוך, תרבות, בריאות וסיוע לנפגעי הנפש.

הנשיא ה־11 החל ב"מסע לאורך קווי השסע והשבר של החברה הישראלית" ובביקורים ברחבי הארץ בכל המגזרים והאוכלוסיות. הוא מבקש למצוא את המאחד בחברה הישראלית בתוך כל ההבדלים, הוא מחפש לאחות את הקרעים. הרצוג לא חושש לפגוש את הכאב ולהישיר אליו מבט, להטות אוזן ולב לקושי ולחששות, “גם בנקודות הנפיצות ביותר" - כפי שהכריז בנאום השבעתו. הוא פועל לשלב את המיעוטים בחברה הישראלית, וכואב את האלימות, הפשיעה וההרג בחברה הערבית ואת כאבה של החברה הזו. הסיור הראשון שלו כנשיא היה בעיר לוד, שם נפגש עם יהודים וערבים — שמע את המצוקות והפחדים, והניע תהליך של הידברות בין הצדדים.

נוסף על הפעילות הפנים־ארצית, מגביר הרצוג את פעילותו בתחום המדיני והבינלאומי. כיו"ר הסוכנות לשעבר, שר ומזכיר ממשלה לשעבר, הוא בקיא גם בנושאים המדיניים. בממשלת השינוי, בראשות בנט, רוב השרים חדשים ולא מנוסים בתחום המדיני. לגישתו, הממשלה החדשה מייצרת המון תקווה בעולם, אך היא זקוקה לדמות עם מעמד בינלאומי. נכון לעכשיו, הנשיא הוא היחיד בצמרת השלטונית בישראל עם מעמד כזה. זאת גם הסיבה שהאזרח מספר אחת נרתם לסייע לחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל. בפעילותו זו מתאם הנשיא הרצוג עמדות עם השרים הרלוונטיים, למשל שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. שיחתו באחרונה עם נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן באה בעקבות פנייה מהצד הטורקי, והתקיימה רק לאחר תיאום ואישור ממשרד החוץ. הרצוג מתכוון להשפיע, אבל הוא לא ידרוך על רגלו של אף אחד מהשרים בממשלה. באמצעות לפיד, שביקר בחודש שעבר במרוקו, הוא שלח הזמנה למלך מרוקו מוחמד השישי להיפגש עמו בהקדם, וקיבל איגרת תשובה שבה הובעה תקווה כי יחסי מרוקו-ישראל יעודדו שלום אזורי.

לוח הפגישות שלו עמוס בביקורים של נשיאים, ראשי מדינות, שרי חוץ שמגיעים לבית הנשיא, וגם פגישות ושיחות בטלפון עם ראשי רשויות ביטחון ומודיעין כמו ראש ה־C.I.A, שגם אותם מנסה הנשיא הרצוג לרתום למען מדינת ישראל.  

צבי זרחיה