< לכתבה הקודמת

לכתבה הבאה >

< לכתבה הקודמת

לכתבה הבאה >

09

מרב מיכאלי

שרת התחבורה

"הפקק הזה חייב להשתחרר"

מכתב גלוי מתושב מרכז הארץ אל שרת התחבורה החדשה

אל: שרת התחבורה מרב מיכאלי,

שלום. אני כותב אלייך מכפר סבא, כתושב העיר שנמצאת תיאורטית 20 דקות מתל אביב (בפועל זה נכון רק באמצע הלילה, בכביש ריק). למזלי, אני עובד מהבית רוב הזמן ואיני תלוי בנסיעה בשעות הפקקים העמוסות, כמו רבים משכניי שסובלים מהרגע שבו יצאו מהבית ונכנסו לרכב. אולם, כשאני צריך לנסוע למערכת "כלכליסט" בראשון לציון ולחזור או להגיע לפגישה בתל אביב - זו משימה שהולכת ונהיית בלתי אפשרית, בוודאי בשעות העומס בבוקר, או בחזור בשעות אחרי הצהריים והערב.

הנה דוגמה מייצגת מהימים האחרונים: יצאתי במכונית, קצת לפני השעה 17:00, מאזור התעשייה בראשון לציון כדי לחזור לאזור השרון. ב־18:30, שעה חצי מאוחר יותר, הגעתי ליעד. 90 דקות של נסיעה מתישה כדי לחצות 35 ק"מ כביש. וזה באמצע חודש אוגוסט, כשיותר אזרחים נמצאים בחופשות, בבידודים ורבים עובדים מהבית. אני לא רוצה לדמיין אפילו כמה זמן היה נדרש לנסיעה הזאת בלי קורונה ובלי חופש.

הרי כבר היו פעמים שנסעתי בדרך הזאת קרוב לשעתיים - פרק זמן שהיה מאפשר לי לטוס ליוון, כולל עצירה בדיוטי פרי.

“רגע”, את בוודאי שואלת, “למה שלא תיסע ברכבת?” אז תרשי לי לספר לך סוד גלוי: כבר שנים שכדי להגיע ברכבת מכפר סבא לראשון לציון צריך לנסוע בקו המאסף המזרחי, בדרך שעוברת בכל תחנה מהוד השרון, דרך כפר סבא, ראש העין, פתח תקווה, בני ברק, תל אביב, חולון, בת ים וראשון לציון. שעה ועשרים בלבד ואני ביעד.

לזה צריך להוסיף את זמן הנסיעה משכונת המגורים שלי אל תחנת הרכבת, ואת זמן ההליכה מהתחנה ליעד הסופי. כך, שוב, מדלת לדלת נדרשות שעתיים במקרה הטוב. וכל זה בהנחה שלא חיכיתי לרכבת, או חלילה פספסתי אחת.

במשך שנים חיכו תושבי האזור לפתיחת קו הרכבת מערבה בצמוד לכביש 531, אלא שאחרי עיכובים של שנים גם התוואי הזה עדיין די מקרטע בגלל בעיות של חשמול הקו. וגם אחרי שזה יקרה, עדיין צריך יהיה לדלג בין שלוש רכבות, עם החלפה בהרצליה ובתל אביב. התוואי פשוט עמוס מדי ולא ניתן להכניס רכבת ישירה. ושוב, גם לדרך הזאת יידרשו לפחות שעתיים.

אם זו הבשורה אחרי כל עוגמת הנפש, עדיף כבר להישאר ביונדאי החבוטה. שם לפחות אני זה שקובע את עוצמת המזגן, בלי להזיע בהליכות שבין התחנה ליעד הסופי, בלי להילחץ מכל עיכוב ושיבוש בזמני הרכבת ובלי להסתכן בלהידבק בקורונה בדרך.

ברור, כבוד השרה, שזו הירושה שקיבלת מקודמתך, אבל מעכשיו כל מיליוני השעות המבוזבזות של ישראלים בפקקים יהיו רשומים על שמך.

התגאית בבוקר שאחרי העברת התקציב וחוק ההסדרים בממשלה ש־80% ממנו הולך לתחבורה ציבורית, ודברים הולכים להשתנות. ובכן, הפקק הזה חייב להשתחרר. לצערי הרב, בינתיים זה נראה כמו חלום רחוק.

בברכה,

עמיר קורץ

עוד בדירוג: