מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט הוא האיש המשפיע ביותר על מחירי הדיור. קוינט חולש ביד רמה על מונופול שאין לו אח ורע בעולם, לפחות מאז נפילת הגוש הקומוניסטי. אך במקום לנצל את הכוח להורדת מחירי הקרקע, הוא בוחר לעשות ההיפך, להעלות מחירים ולהסתכל רק על ההכנסות למדינה. האוצר אולי מרוויח, אך כשמסתכלים על התמונה הרחבה  ברור שהבעיה הבוערת יותר היא מחירי הדיור. וכדי לפתור אותה צריך להוזיל קרקעות.

במקום זה הקרקעות נמכרות במחירי שיא, והמכרז בשדה דב בת"א הוא רק דוגמה אחרונה. דוגמה חיה נוספת היא התחנה המרכזית בת"א. משרד התחבורה והעיריה הסכימו על פינויה, והעיריה ביקשה להכשיר שטח לטובת מסוף אוטובוסים בדרום העיר. גם פה בחר מנכ"ל רמ"י להערים קשיים שעלולים לטרפד הסכם שיכול לשנות את עתידה של אחת השכונות המוחלשות בישראל. תפיסת עולמו מתבטאת גם במאבק בקיבוץ האון לחוף הכנרת, שם ממשיך קוינט להכשיל יוזמה להקמת יישוב קהילתי במחירים מופחתים. במקום זאת הוא קוצה שהקרקע תשווק ולכל המרבה במחיר - כלומר לעשירים שחפצים בבית נופש לצד האגם. קוינט גם התנגד לפינוי בתי הזיקוק, בניגוד להחלטת קודמו, שהכריז כי הרשות תסייע לפנות את המפגע הסביבתי כדי לאפשר למטרופולין חיפה לגדול ולשגשג.  קוינט טען שהעלויות גבוהות, ושוב הכסף הכריע.

האינטרס של יזמים להעלות מחירים ברור, אך כשגוף ציבורי יוצא למכרזים לכל המרבה במחיר זה כבר עניין אחר. ואת המחיר על הגישה שרואה ברמ"י חברה מסחרית למטרות רווח כולנו משלמים.

ארי ליבסקר