זה היה אמור להיות הזמן שבו אביב כוכבי יכול להישען לאחור בסיפוק על כורסת הרמטכ"ל. המערכה שבין המערכות (מב"מ) מול איראן נתפסת כהצלחה, תוך סיכול התבססותה בסוריה ופגיעה לפי מקורות זרים בספינותיה במפרץ ובים התיכון ובמחסני הנשק שהציבה בעיראק.

במאי הוביל כוכבי את צה"ל במבצע שומר החומות בעזה, שנראה כחידוש ההרתעה מול חמאס. ביוני אישרה הממשלה את הארכת כהונתו לשנה רביעית. והחודש אישרה הממשלה את תקציב המדינה, כולל תוספת 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. אם יאושר התקציב בכנסת, לראשונה מזה 3 שנים, יוכל סוף־סוף הרמטכ"ל להאיץ את יישום התוכנית הרב־שנתית שיזם, עם מהלכים חשובים לחיזוק יכולות המודיעין, הסייבר, התקיפה המדויקת וההגנה מפני טילים ורקטות של צה"ל.

אבל מתחת למעטה ההצלחות העניינים מורכבים. כמענה למהלך הישראלי החלו האיראנים לפגוע באוניות סוחר אזרחיות בבעלות ישראלית המשייטות במפרץ, ונראה שמשמרות המהפכה מצאו תשובה לעבודה המוצלחת המיוחסת לשייטת 13. כעת מי שצריכה להפתיע במהלך חדש בשחמט הבלתי פוסק בין ירושלים לטהרן – זו ישראל.

ככל שעובר הזמן גם מבצע שומר החומות נראה מוצלח פחות. מספר המחבלים שנהרגו בתקיפת מנהרות ה"מטרו" בעזה היה מזערי ביחס לציפיות, אחרי שמהלך ההונאה שנועד ללוות את התקיפה נכשל. הרמטכ"ל והממשלה לא האמינו ביכולות צבא היבשה, וחששו אפילו להתחיל משהו שנראה כמו מהלך קרקעי, שהיה אמור לגרום לחמאס להוריד את אנשיו למנהרות לפני שיפגעו בהן פצצות חיל האוויר. כוכבי ממשיך לגבות את החיל, אישר את בחירתו דווקא במסוק התובלה היקר ביותר שהוצע לו, הסיקורסקי סי סטאליון, למרות שהוא חורג ממסגרת התקציב שנקבעה לעסקה. כוכבי גם נמנע מהקמת "חיל טילים" שיאפשר תקיפות רבות בעלויות נמוכות וללא סיכון צוותי אוויר, על חשבון משימות החיל, ומתנגד לו.

במקום לנצל את העובדה שראש הממשלה ושר האוצר שימשו שרי ביטחון ומכירים את המחסור בציוד למילואימניקים ואת המשכורות הנמוכות של חיילי החובה, ניצל אותה כוכבי, יחד עם שר הביטחון בני גנץ, דווקא כדי להסדיר את "תוספת הרמטכ"ל" לפורשי צבא הקבע ולוודא שצה"ל שוב לא יוכפף לפיקוח האוצר, במהלך שיעלה כ־1.3 מיליארד שקל בשנה ויוסיף עשרות מיליארדים להתחייבות הפנסיונית שלו.

בשנה ורבע שנותרו לו יצטרך כוכבי לחזק את מורשתו כמנהיג וכמצביא, כדי שלא ייזכר דווקא בהצלחותיו כיו"ר ועד עובדים.

אודי עציון