לאחר שש שנים שבהן התגלגלה עתירתם של איתי ויואב ארד־פנקס, ולאחר שהמדינה הודיעה על חוסר האונים הפוליטי להסדרת השוויון בהליכי הפונדקאות שנעדר מהחוק, ביטל בג"ץ את הגדרת "ההורים המיועדים" בחוק הפונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים וחוק תרומת ביצית), וקבע שגם לזוגות הומוסקסואליים ולגברים יחידים יש הזכות להיקשר בהסכם פונדקאות.

ישנן "שתי אמות מידה עיקריות שלפיהן יש לפרש את הוראות הסדר הפונדקאות", כתבה הנשיאה אסתר חיות, "הראשונה, יש להימנע מפרשנות העומדת בסתירה לזכות לשוויון ולזכות להורות, אשר תחסום את גישתם של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין להסדר; והשנייה – יש להחיל את הוראות ההסדר, במידת האפשר, באופן שוויוני".

סיפור הפונדקאות נכנס לתפר שבין דת ומדינה, בין יהדות לדמוקרטיה, בין שוויון לאפליה. בג"ץ, כהרגלו, לא ביקש לעצמו את התפוד הלוהט הזה וביקש מהכנסת להסדיר את השוויון: בין גבר לאישה, ובין זוג הטרוסקסואלי לזוג הומוסקסואלי. אלא ששר הבריאות, ניצן הורוביץ, עידכן את השופטים כי לפי שעה, "אין היתכנות פוליטית מעשית לקידום חוק פונדקאות לבני זוג חד־מיניים ולאבות יחידנים". וכמו שבג"ץ מחזיר את התפוד הלוהט לפוליטיקאים, הם ממהרים להשליך אותו בחזרה לשופטים. לאחר שהמדינה הרימה ידיים, פסקו חמשת השופטים בראשות הנשיאה חיות לטובת השוויון. הם החליטו פה אחד לבטל את ההגדרות שמדירות באופן גורף מהסדר הפונדקאות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין.

בפברואר 2020, בפסק דין חלקי שקדם לזה הסופי, נקבע שהסדר הפונדקאות בחוק אינו חוקתי בגלל היעדר השוויון בהגשמת הזכות להורות במסגרת הסכם הפונדקאות. אולם לנוכח המורכבות, בעיקר הפוליטית, קצבו השופטים למדינה 12 חודשים לצורך קידום תיקון חקיקה ש"יבטא מחויבות לזכותם לשוויון ולהורות של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין". זוג לסביות לא נזקק לתיקון כי "אם מיועדת יחידה" הורשתה להיקשר בהסכם עם בת זוגה, כשאחת מהן היא הפונדקאית. גבר בודד, לעומת זאת, לא יכול לשמש פונדקאי לבן זוגו. את חוסר השוויון ביכולת להוליד אפילו בג"ץ לא יכול לתקן.

משה גורלי