תשאלו כל אנליסט שהתחיל את דרכו בשוק ההון על איזו חברה נתנו לו "להתאמן", והוא יגיד לכם דלק רכב. במשך שנים זו היתה החברה הקלאסית ואפילו המשעממת להבנה. בתור יבואנית רכבי מאזדה ופורד, העסק היה ברור. עד שבעל השליטה החליט לעשות "דיסרפשן", כמו שאוהבים להגיד בהנפקות הטכנולוגיות, ולרכוש את חברת ורידיס, ובמקביל קידם תחביב של השקעות בסטארט־אפים בתחום התחבורה.

רגע המפתח נרשם במארס 2018, כשדלק רכב רכשה את השליטה בוורידיס, שעוסקת בנושאי מחזור וטיפול בפסולת, מחזיקה בנתח מתחנות כוח ונתח ממתקן התפלת מים (IDE). הרבה גבות הורמו על רכישת 70% מהחברה תמורת 992 מיליון שקל, אבל כשוורידיס הונפקה בבורסה של תל אביב ביוני 2021 לפי שווי של 3.74 מיליארד שקל, כשמרבית מכספי ההנפקה (80%) זרמו לבעלי החברה, כבר היה ברור שמדובר בהצלחה.

במקביל, דלק רכב הפכה לחממת סטארט־אפים בתחום התחבורה, בהיקף שלא יבייש אף קרן הון־סיכון. בין ההשקעות הבולטות היתה חברת איונוויז, שהונפקה בקדחת הספאקים בוול סטריט והתחילה להיסחר באפריל האחרון לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. אגמון גם השקיע אישית בחברת REE, שיצרה פלטפורמה חדשנית בתחום התחבורה והונפקה דרך מיזוג עם ספאק לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר. בסל ההשקעות הטכנולוגיות של דלק רכב יש עוד כמה וכמה שמות שמחכים לתורם.

ואם חוזרים רגע לעולם הישן, זה שלפני מכוניות הטסלה, אז לדלק רכב יש עדיין מה למכור, משום שהיא ממשיכה לייבא את אחד המוצרים הוותיקים והנחשקים: מכוניות – וליתר דיוק, מאזדות, פורד ורכבי ב.מ.וו ומיני. ואם יש משהו שהמתעשרים החדשים מגל ההנפקות רוצים, זה רכבי יוקרה. ברבעון הראשון של 2021, מכירות ב.מ.וו ומיני על ידי החברה שברו שיא. לפעמים נדמה שכל הכוכבים מסתדרים במקום – אבל גם אם זה נראה ככה, מאחורי זה יש הרבה מאוד עבודה קשה.

חזי שטרנליכט