אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, היה החלוץ שקבע כבר לפני חצי שנה כללים מחייבים להתנהלות פקידי המשרד מול הלוביסטים. מספר הלוביסטים הרשומים בכנסת הגיע אז לכ־120 ומספר הגופים העסקיים ששוכרים לוביסטים כדי לקדם חוקים שייטיבו עם עסקיהם, או לסכל תקנות שיפגעו בהכנסותיהם - הגיע ל־520. בניגוד למשרדי הממשלה, בכנסת חל "חוק הלוביסטים", המחייב אותם להירשם, לחשוף את זהות לקוחותיהם, להירשם בוועדות שבהן מופיעים ולייצר שקיפות על המניעים שלהם. מסינג גיבש נוהל שהגביה את החומות בין הלוביסטים לבין פקידי המשרד. הנוהל הזה עובד כבר חצי שנה, עושה סדר בעבודתם של פקידי האוצר מול הלוביסטים ומתעד את המגעים עימם - במיוחד בהכנת חוק ההסדרים והתקציב 2021-2.

בחודש יוני, 10 ימים לאחר מינויו לשר האוצר הנחה אביגדור ליברמן את עובדי הלשכות במשרדי מפלגתו: האוצר, חקלאות נגב וגליל, והשר במשרד האוצר, להעביר את כלל בקשות ודרישות הלוביסטים לטיפול המנכ"לים והדרג המקצועי במשרדם. 10 מבין 28 שרי הממשלה הודיעו שלא ייפגשו עם לוביסטים. הנוהל שגיבש מסינג אמנם תקף רק במשרד האוצר, אבל השפעתו ניכרת במשרדים נוספים, ובחודש שעבר החליטה גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, להחיל נוהל דומה במשרדה.

שר האוצר הקודם, ישראל כץ, לא התערב ביישום נוהל הלוביסטים שניסח מסינג, אבל בין השניים היו עימותים קשים שבהם הוא סירב להיכנע לגחמות השר. מסינג התנגד לחלק מסעיפי התוכנית הכלכלית שהציגו כץ וראש הממשלה אז בנימין נתניהו כיוון שסבר שמדובר במהלכים אסורים ערב בחירות. המחלוקת הוכרעה אז רק בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהעניק גיבוי למסינג מול כץ וטען שהצגת קשיים משפטיים היא חלק מתפקידו של היועץ המשפטי.

צבי זרחיה