הכישלון הפוליטי של המפלגות החרדיות יקבל תווית "למהדרין" בנובמבר, אם הקואליציה תצליח להעביר את התקציב וחוק ההסדרים ולהבטיח את הישרדותה עד סוף 2022. אז יידרשו המפלגות החרדיות להחליט אם הן משלימות עם המציאות הפוליטית החדשה ועושות עסקים עם הקואליציה, או שהן הולכות על ארבע שנות יובש באופוזיציה.

לפי שעה הקואליציה ממעטת לפגוע בתקציבים חרדיים ולערוך מהפכות בממסד הדתי, אבל הגידופים שראשי המפלגות החרדיות משמיעים נגד הקואליציה רק מקשים על המצב. ככל שהזמן יעבור, חברות הקואליציה ישתכנעו שאין להן מה להפסיד והפגיעות בחרדים ילכו ויצטברו.

המצב שבו המפלגות החרדיות מפגינות עוינות גדולה יותר לממשלה מהליכוד הוא רק סימפטום לטעות שעשו כקשרו את גורלן בגורלו הפוליטי של נתניהו. בבחירות האחרונות ש"ס ויהדות התורה גם נחלו מפלה צורבת כשאיבדו 61 אלף קולות, בין היתר כמחאה על עבריינות הקורונה ההמונית במגזר החרדי. רק ההימנעות במגזר הערבי הצילה אותן מאובדן מנדטים.

במפלגות החרדיות טוענים שממילא לא היתה להן אופציה להיכנס לקואליציה, כי ליברמן סיכל זאת. אין הסבר טוב לשאלה איך הפך ליברמן מבן הברית הגדול של החרדים לאויב הגדול שלהם. אבל גם את זה אפשר לראות כקוצר ראות פוליטי.

שחר אילן