מודר יונס, ראש מועצת ערערה, הפך בשנים האחרונות לסמל של פרגמטיות ומודרניזציה בחברה הערבית. הוא ניסה להגיע להסדרה של בנייה לא חוקית, לבנות שכונות גדולות כולל בנייה לגובה ולתכנן אזורי תעסוקה — ולשם כך הוא נזקק לשיתוף פעולה עם השלטון המרכזי. אלא שהמצב התהפך עם עצירת התשלומים לרשויות במגזר הערבי, והוא מצא את עצמו מוביל מחאה ואיומי שביתה כיו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות: "לא ציפיתי להיות במאבק ולהחליט להשבית בתי ספר", הוא אומר.

יונס (55) לא רואה את התקופה הרעה הזו כאירוע חריג, אלא כחלק מעליות וירידות ביחסים בין החברה היהודית והערבית. "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יצרה את האפליה. היו תקופות שהימין נתן לנו יותר", הוא אומר. על המחאה הוא מביט דרך הפילטר של "איפה הייתם כשהפלו אותנו", אבל מסכים ש"זה השפיע עלינו הכי קשה".

יונס חושש שהתקופה הרעה הזו לא תימשך חודש־חודשיים אלא שנתיים או שלוש שנים, וגם אומר שהוא מסתכל בדאגה על ההקצנה בחברה הישראלית, בייחוד של הצעירים. בשלטון הזה יש לדבריו "בורות ואטימות", ואצל לא מעטים "גזענות". אפילו בוועדות התכנון, שדרכן הוא תכנן להביא את המהפכה המודרנית לחברה הערבית, הוא נתקל כעת ביותר קשיים.

יונס דוחה את הטענות של שר האוצר על כך שכספי הרשויות הערביות מגיעים לפשע המאורגן, שהובילו לעצירתם. לטענתו של יונס, הפשע המאורגן לא מתעניין במכרזים הקטנים של ערערה אלא במכרזים הגדולים של המדינה. "אנחנו חברה נורמטיבית ולא רוצים לחזור לאירועי אוקטובר 2000 ומאי 21’ (במקביל למבצע שומר החומות, ש"א), אבל המדיניות של הממשלה הזו תוביל לשם. ראש הרשות, גם אם יעמוד באמצע הרחוב וינסה לעצור את זה, לא בהכרח יצליח", הוא אומר.

שחר אילן