אחרי שנים שבהן פיגרנו אחרי העולם המערבי בתחום התשלומים, המהפכה הגיעה לישראל. 2021 היתה קפיצת מדרגה בשיטת התשלום בישראל: מחתימה על נייר בסיום כל עסקה עברנו ל־EMV, תשתית מתקדמת שבה די בהצמדת כרטיס האשראי למסוף התשלומים, ובעסקאות גדולות יש להקיש את הקוד הסודי, שיטת אבטחה מתקדמת ויעילה יותר מהצגת תעודת זהות.

קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר, שהתאפשרה גם היא בזכות המעבר ל־EMV, היא המעבר לשימוש בארנק דיגיטלי בסלולר, שמאפשר תשלום באמצעות הצמדת הטלפון למסוף. ענקית הטכנולוגיה אפל, שבמאי האחרון אפשרה לישראלים להשתמש בארנק הדיגיטלי שלה, אפל פיי, לא היתה החלוצה, אבל ההשקה של השירות עוררה את השוק. שישה ארנקים דיגיטליים כבר הושקו כאן, ושלושה נוספים יושקו בקרוב, בהם הארנק הדיגיטלי של גוגל.

הארנק הדיגיטלי הוא לא רק אמצעי תשלום, אלא מגלם פוטנציאל למהפכה רחבה יותר שפותח השילוב בין שימוש באמצעי תשלום ליכולות של המכשיר הסלולרי — למשל, היכולת לנטר את פעילות המשתמש, להשתמש בביג דאטה ולהציע ללקוח מוצרים פיננסים תפורים למידותיו, בזמן אמת. ההתפתחות הזו תשחוק עוד יותר את הפרטיות שלנו ותהווה אתגר דרמטי לרגולטורים: מצד אחד אלה לא ירצו לחנוק את הארנקים הדיגיטליים, וירצו לאפשר להם לפעול במודל רווחי ולא לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית; מצד שני הם יידרשו להחליט איפה לשים את הגבול, בעיקר בכל הקשור לשימוש במידע של הלקוח. את תוצאות המהפכה הזו, ועד כמה רחוק היא תגיע, נדע בעוד כמה שנים.

עירית אבישר