הנפקת נופר אנרגיה נעשתה בבורסה רותחת שחיפשה עוד ועוד חברות של אנרגיה מתחדשת בנובמבר 2020. עבור עופר ינאי, מייסד, בעל השליטה ומנכ"ל החברה, היתה זו הנפקה שבוצעה בהצלחה יתרה, כלומר במחירי שיא. נופר הונפקה בשווי של 2.6 מיליארד שקל אחרי הכסף, אך מאז שוק ההון החמיץ פנים והמניה ירדה למחירים שמגלמים לחברה שווי שוק של 2.1 מיליארד שקל. נופר רחוקה מלשבת על זרי הדפנה: היא מגלה פעלתנות בתחום הייזום ואמורה להגיע ל־1 ג'יגה וואט במערכות פעילות עד סוף 2022 ול־3.3 ג'יגה ואט עד סוף 2024. בין הדברים שמייחדים את החברה נמצא הניצול השטח האופטימלי: היא מתמחה בהתקנת מערכות על גגות של מפעלים, רפתות וכיוצא בזה.

נופר פעלה לאורך השנים בעיקר בישראל, וכיום שואפת לפרוץ אל העולם הגדול, בדומה למתחרותיה. היא כבר פועלת ברומניה, באיטליה, בספרד ובארצות הברית. אך בעוד שחברות האנרגיה המתחדשת מישראל רוצות לצאת לעולם, דווקא בישראל נערמים שוב הקשיים הרגולטוריים והתכנוניים. כיום רשת ההולכה של חברת החשמל לא מסוגלת לקלוט את כל המערכות שצריך לחבר אליה. יש יותר חלב שהפרות רוצות לתת, ממספר משאבות שאפשר לחבר אליהן את העטינים.

לכן האתגרים של נופר בחו"ל הם חשובים אמנם למשקיעים בבורסה — אבל היות שלציבור בארץ חשוב שהחשמל ייוצר בזול וכמה שיותר מקרני השמש, נזדקק להפגנת תושייה מינאי ומאנשיו. הם הפגינו תושייה שכזאת כשקיבלו ראשונים אישור רגולטורי להתקנת מתקן פוטו־וולטאי על מאגר מים, מה שהפך בהמשך לנוהג רווח בתחום ומנצל בצורה אופטימלית את השטחים שכל כך חסרים בישראל.

חזי שטרנליכט