זו הייתה השנה ששלו חוליו, מייסד חברת הסייבר ההתקפי NSO, יעדיף לשכוח. חשיפת ״פרויקט פגאסוס״ בעולם הפכה את החברה למטרה המועדפת לביקורת של ארגוני זכויות אדם, ממשלות וגופי מדיה - בטענה שהתוכנה שימשה למעקב אחרי אזרחים תמימים ובעלי תפקידים פרטיים. לסייבר הישראלי המפורסם והמהולל יש גם צד אפל. בין אם מדובר בחברות סטארט־אפ קטנות יחסית כמו קנדירו, שרוגלות שלה אותרו על ידי מיקרוסופט וסיטיזן לאב על מחשבים של יותר מ־100 עיתונאים, פוליטיקאים ופעילי זכויות אדם, או אם אלה חברות מוכרות יותר כמו אלביט שמככבות בדוחות בינלאומיים על הפרת זכויות אדם בשטחים.
כמעט כל החברות הללו מוכרות ומייצאות כלי תקיפה בחסות ובעידוד ממשלת ישראל. החשיפה התקשורתית האחרונה עוררה תגובה רפה מכמה נציגי ממשלה ואפילו ביקור נימוסין במשרדי NSO בהרצליה, אבל כולם מחכים לראות האם אכן ייפתחו חקירות בינלאומיות בעניינה. בינתיים, חברות דומות ממשיכות לשכלל גם את הטכנולוגיה שלהן וגם את שיטות המכירה כדי להמשיך למכור למשטרים לא דמוקרטיים. תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית מגלגלת מאות מיליוני דולרים ומעסיקה מאות עובדים, וכל עוד מובטחת לה הגנה וחסות ממשלתית - העובדה הזו לא תשתנה.