מכנים אותן "הסקווד" ("היחידה"): ארבע חברות הקונגרס הפרוגרסיביות, הצעירות והנמרצות אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, ראשידה טליב, איאנה פרסלי ואילאן עומר. בנובמבר 2020 ארבעתן נבחרו בשנית לקונגרס וחיזקו את מעמדן כהנהגה הצעירה של המפלגה הדמוקרטית. העובדה שבאותן בחירות עוד שמונה פרוגרסיביים נכנסו לקונגרס, על חשבונם של אנשי ממסד ותיקים, הבהירה סופית שלא מדובר בגחמה אלא בתנועה פוליטית רלוונטית.

לפני הבחירות האחרונות, שבהן הדמוקרטים השתלטו על מוסד הנשיאות ועל בית הנבחרים, לא היה חשש גדול בפעילות הסקווד, כי זו נתפסה כמשוללת כוח פוליטי מהותי: אוקסיו־קורטז הציגה את ה"גרין ניו דיל" ללא תמיכת הנהגת המפלגה, וטליב ועומר קראו להדיח את הנשיא דאז טראמפ ודיברו בלהט בעד זכויות הפלסטינים, בניגוד לגישה השמרנית של הנהגת המפלגה. כל זה השתנה כשג'ו ביידן נבחר לנשיאות. השפעתן של חברות הסקווד הפכה מרעיונית לממשית, והסמן השמאלי שהן ביססו מהאופוזיציה הדהד בכל פעילות פוליטית מהותית בימיה הראשונים של נשיאות ביידן. איכות הסביבה, הגירה, זכויות הצבעה, זכויות עובדים ואלימות משטרתית, הבטחת ביטוח בריאות לכל, נקודות במס להורים — רוח הסקווד נושבת מכל חבילת תמריצים, מכל תוכנית תשתיות שעליה עמל ממשל ביידן, מכל אחד מהצווים הנשיאותיים שעליהם חתם.

אף שזכו בהישגים משמעותיים במאה הימים הראשונים של הממשל החדש, חברות הסקווד לא מהססות להחליף שבחים בביקורת. כשממשל ביידן הותיר בעינה את מכסת המהגרים מהגבול הדרומי, חברות הסקווד תקפו את ביידן עד שזה מצמץ ראשון. כשצה"ל פעל בעזה הן ערערו בפומבי על התמיכה המסורתית של הדמוקרטים בישראל. כשהקונגרס לא מיהר לחדש את המורטוריום נגד פינויים שקיים מאז פרוץ המגפה, הן מחו מול בניין הקפיטול, עד שביידן חתם על צו חירום להמשך איסור הפינוי. אוקסיו־קורטז אף מתחה ביקורת אישית על סגנונו הפשרני של ביידן. "על הנשיא והסנאטורים הדמוקרטיים לשאול את עצמם אם משחקי הילדים עם הרפובליקנים שווים את פירוק זכויות ההצבעה של אנשים, את שרפת כדור הארץ ואת מתן האפשרות לתאגידים ולעשירים לא לשלם את חלקם במס", צייצה.

ויקי אוסלנדר