איך יודעים שלינה קאן מפחידה את חברות הטכנולוגיה? פשוט מאוד: אף שנכנסה לתפקיד רק ביוני האחרון וטרם קיבלה החלטה פומבית חשובה, אמזון ופייסבוק כבר פנו בדרישות היסטריות שתפסול את עצמה מלעסוק בענייניהן. ואם הן מפחדות רק מעצם כניסתה לתפקיד, תחשבו מה יקרה כשהיא תתחיל להזיז דברים.

עלייתה המטאורית של קאן היא סיפור מרתק: היא היתה סטודנטית אלמונית למשפטים בייל, עד שב־2017 פרסמה בכתב העת המשפטי של האוניברסיטה מאמר פורץ דרך שהגדיר מחדש את היחס למונופולים מודרניים. בניגוד לתפיסה המקובלת, כל עוד הצרכן משלם מחירים נמוכים אין בעיה בתחרותיות, טענה קאן שהתפיסה הזו לא מתאימה למציאות שבה חברות כמו אמזון יכולות לייצר מונופול שפוגע בתחרות, ובטווח הארוך בצרכנים, גם אם המחירים נשארים נמוכים לזמן רב. לגישתה, חברות ענק מודרניות מתומרצות לתעדף גדילה על פני רווחים ולכן מחיר לצרכן כבר אינו מדד טוב כדי לבחון את שאלת הפגיעה בתחרות. המאמר הפך ויראלי, וקאן הפכה לכוכבת של מתנגדי הביג־טק. כשהגיע הזמן להתניע את המדיניות התקיפה של ממשל ביידן נגד ענקיות הטכנולוגיה היא היתה השם הראשון ברשימת המועמדים לראשות ה־FTC. הסנאט אישר את מועמדותה בתמיכה דו־מפלגתית נדירה בימים אלו.

קאן מכהנת בקושי רבעון, ועוד לא ביצעה מהלכים גדולים, אך צפויה ליישם מדיניות שלכל הפחות תקשה על ענקיות הטכנולוגיה להתנהל במודל של עסקים כרגיל ותעלה להן הרבה כסף. התלונות של אמזון ופייסבוק על כך שקאן לא הוגנת, עוד לפני שקיבלה החלטה אחת בעניינן, היא ההוכחה הטובה ביותר שיש להן ממה לפחד. עכשיו, קאן צריכה להצדיק את הפחד.

עומר כביר