שר הבריאות של ישראל הוא פוליטקאי נטול ניסיון ניהולי ומיניסטריאלי. הוא מעולם לא צלל אל רזי כלכלת הבריאות של ישראל שמשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, הגדיר "אוסף של עיוותים". מדובר באתגר עצום, אולי בלתי אפשרי. זן הדלתא משבש לחלוטין את התוכניות של הורוביץ, שרצה לחולל מהפכה במשרד ולהביא הרבה תקציבים, הרבה תקנים והרבה תשתיות וציוד שאינם קשורים לקורונה.

הורוביץ דווקא לוקח את הסיסמה "לחיות לצד הקורונה" ברצינות, ויודע לנהל ויכוחים לא פשוטים עם פקידי המשרד שמבקשים לסגור עוד ועוד. ערב דיון מכריע על הרחבה משמעותית בהגבלות הוא ביקש לכנס מסיבת עיתונאים עם נציגי הקהילה הטרנסית כדי להודיע על העברת תקציבים לקיצור תורים לניתוחים לשינוי מין. זו דוגמה מעולה לחיים לצד הקורונה, שגם ממחישה למה רבים במערכת מתקשים לעכל את השר החדש. העובדה שהוא הביא את יו''ר ההסתדרות לשעבר, אבי ניסנקורן, לנהל את המו"מ מול האוצר על תוספת תקציב הבריאות, רק הרחיבה את הפער בינו לבין הפקידים.

הורוביץ התעקש על תוספת תקציבית פרמננטית לבסיס תקציב סל הבריאות, והצליח: הוא לא הביא את ה־5 מיליארד שקל שרצה, אבל הביא 2. הוא הצליח לכופף את האוצר בהעלאת המקדם הדמוגרפי שקובע את הגידול בסל הבריאות (מאבק שמערכת הבריאות מנהלת זה שנים בחוסר הצלחה) והוביל הגדלה של 50 מיליון בסל התרופות, שוב באופן פרמננטי. ובניגוד לליצמן, התוספות לא ייטיבו עם מגזר כזה או אחר אלא יכוונו בעיקר לפריפריה, לחלשים ביותר. אז ייתכן שאין לו ניסיון, אבל התלהבות ודבקות במטרה לא חסרים לו.

אדריאן פילוט